ע"ע 1809-05-17

תקציר

פסק הדין פותח בהתוויית העיקרון הכללי לפיו צד זוכה יוכל ליהנות באופן מיידי מזכייתו, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסוימים. תנאים אלה כוללים נזק פוטנציאלי לנתבע שייגרם מאי-ציות העולה על הנזק הפוטנציאלי לתובע אם הביצוע יתעכב, וסיכוי גבוה להצלחת הערעור. במקרה דנן, בית הדין מחליט כי יש לדחות את הבקשה, למעט נקודה ספציפית אחת הנוגעת למועד תחילת הפרשי השכר של המשיב הראשון. השופטת מסבירה כי אמנם הסכום המדובר אינו מבוטל, אך אין די בטענות בדבר קושי כלכלי בלבד ללא הוכחות מוצקות. עוד מציינת השופטת כי מדובר במקרה של אפליה על בסיס שוויון זכויות, ויש לתקן את הפגיעה בהקדם האפשרי. זאת ועוד, פסק הדין נוטה לטובת הנתבעים לעניין סיווגם בהסכם קיבוצי, שכן העותרת סירבה לחתום על הסכם אישי. השופט מקבל כי סיכויי הערעור של המדינה אינם משוללי בסיס, אך הם אינם מהותיים דיים, לצד מאזן הנוחות, כדי להצדיק עיכוב ביצוע. לפיכך, הבקשה נדחית, למעט הטעות שצוינה לגבי הפרשי השכר, אשר תתעכב עד לסיום הליך הערעור. כן חויב העותר בהוצאות הנתבעים בסך 2,500 ₪. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ונמסרת להם בכתב.