בד"מ 18/01

תקציר

גזר הדין מצא את הנאשמת, עורכת דין עולה, אשמה בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בגין מעשיה כלפי לקוח לשעבר. הנאשם הואשם כי איים על המתלונן בכך שהתייחס להליך הפלילי והקליט עמו שיחה ללא ידיעתו. היא הואשמה גם במצג שווא בכך שלטענתה יש ברשותה מסמכים רפואיים שיתמכו בטיעונו של הלקוח שלה נגד המתלוננת, בידיעה שאין ברשותה. בית המשפט זיכה אותה אמנם מאשמת האיומים, אך הרשיע אותה בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת בגין התנהלותה המרמה, שניצלה את חוסר הידע המשפטי של המתלוננת ואת מעמדה כעורכת דין. דעת הרוב קבעה כי מעשיה של הנתבעת, לרבות ההקלטה ומצג השווא, היוו ניסיון כן לסייע ללקוחה אך חצו את הגבול של התנהלות מקצועית ראויה. עם זאת, השופטים הכירו בנסיבות הייחודיות של המקרה, לרבות מעמדו העולה של הנאשם והדינמיקה הבין-אישית בתוך קהילת העולים. בעקבות זאת הטיל בית המשפט אזהרה וקנס של 500 שקל, ונמנע מלהורות על הוצאות נוספות. השופטים הדגישו כי אין לראות בגזר דינם גינוי גורף למעשיו של הנאשם, אלא תזכורת לחובות האתיות שעל עורכי הדין לעמוד בהן.