ע"א 60434-01-14

תקציר

הערעור מבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר מצא הסכם עקרונות תקף ומחייב (AoP) בין אבן קיסר, יצרנית משטחי קוורץ, לבין WOMAG, סוכנת שלה בדרום אפריקה. ההסכם החליף הסכם הפצה קודם וקבע כי הצדדים יחתמו בעתיד על הסכם מפורט. אבן קיסר טענה כי ה-AoP לא נועד להיות הסכם מחייב וכי WOMAG הפרה את ה-AoP בכך שלא חתמה על ההסכם המפורט ולא ביצעה את תפקידה כסוכן. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. בית המשפט קבע כי התקנון הינו חוזה מחייב, החל ממועד החתימה, וכי התנהגותה של WOMAG מעידה על הודאתה של אבן קיסר בתוקפו. בנוסף, בית המשפט דחה את טענותיה של אבן קיסר בדבר הפרות של WOMAG, ולא מצא ראיות לחוסר תום לב או הפרות משמעותיות מצד WOMAG. ההפרות הנטענות, לרבות אי פרסום והגשת דוחות, לא הוכחו, וגם אם חלק מההתחייבויות לא קוימו, הן לא הצדיקו את ביטולה החד צדדי של אבן קיסר ללא הודעה מוקדמת. יתר על כן, השופטים הדגישו כי הסכמת הצדדים לחתום על הסכם מפורט אינה שוללת את אופיו המחייב של התקנון, והיעדר מועד אחרון מצביע על כוונת הצדדים לקיים את ההסכם הראשוני. התנהגותה של WOMAG לא היוותה חוסר תום לב, וכל הפרה לא הייתה מהותית. השופט רון סוקול הוסיף הערות המדגישות את החובה לנהל משא ומתן בתום לב על ההסכם המפורט ומבחינים בין הסכמים ארוכי טווח כמו חוזי סוכנות לבין הסכמי מכר חד פעמיים. הערעור נדחה, ואבן קיסר חויבה לשלם 25,000 שקל בתוספת מע"מ ל-WOMAG ו-ZAKS ו-25,000 שקל בתוספת מע"מ הוצאות משפט לניו ג'נריישן.