בע"מ 1872/24

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט, ביקשה המבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. המחלוקת המקורית נגעה לאביה של המבקשת, שהעביר את הזכויות במקרקעין למבקש ללא תמורה בשנת 2011. שנים לאחר מכן, על רקע סכסוך משפחתי, הגיש האב תביעה בטענה כי ההעברה הייתה רק מראית עין שנועדה לשמור על החזקתו במקרקעין תוך הנאה משיקולי מס, ולמעשה ביטלה את ההעברה. בית המשפט לענייני משפחה הסכים עם האב והכריז על ההעברה כבטלה שכן מדובר בחוזה שאמור להיראות לגיטימי אך נעדר כוונה אמיתית להעביר את הבעלות. המבקש, בערעור על פסק דין זה, טען כי האב לא עמד בנטל ההוכחה לבטל את הזכויות הרשומות בטאבו וטען כי שאלות משפטיות רחבות יותר הנוגעות לעסקאות מתנה עומדות על הפרק. עם זאת, בית המשפט המחוזי סבר כי הערעור הוא במידה רבה ניסיון לערער על ממצאים עובדתיים ומהימנים, תחומים שבדרך כלל אינם נתונים להתערבות. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בקובעו כי היא אינה מעוררת שאלות משפטיות משמעותיות המצדיקות בדיקה נוספת, ואף אין צורך למנוע עוול. לפיכך, הן בקשת הערעור והן הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין נדחו, מבלי שנפסקו הוצאות מאחר ולא נדרשה תגובה לבקשה.