עת"מ 277/05

תקציר

בשנת 2005 השתתפה עותרת ישראלית במכרז למגרש מסחרי באזור התעשייה באר טוביה, אך הצעתה נדחתה לבסוף בשל אי התאמה במועד פקיעת הערבות הבנקאית. העותרת טענה כי אי ההתאמה היא "פליטת לשון" בלבד וביקשה מבית המשפט לקבל את מכתבי ההבהרה מהבנק, לפיהם הערבות תקפה עד ליום 15.8.2005, כנדרש בתנאי המכרז. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי תוקפה של הערבות צריך להיקבע על פי ערכה הנקוב - 18 במאי 2005 - ולא על פי ראיות חיצוניות או טענות בתום לב. אי ההתאמה נחשבה לפגם מהותי, הפוגע בעקרון השוויון במכרזים. יתר על כן, ועדת המכרזים הייתה מוצדקת בכך ששקלה מחדש את החלטתה הראשונית לאשר את הצעת העותרת לאחר גילוי הליקוי, ובכך להבטיח את תקינותו ושוויוניותו של הליך המכרז. הוועדה לא הייתה מחויבת לקיים דיון נוסף, שכן היא רק התכנסה מחדש כדי לבחון את ההצעה המקורית עם הערבות הפגומה. בנוסף, נדחתה טענתה החדשה של העותרת בדבר המצאת ערבות המציעים במקום השני, שכן היא הוצגה בשלב הסיכומים וממילא הייתה מופרכת. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).