ת"פ 49471-03-13

תקציר

ביום 29.5.2013 הורשע הנאשם בתקיפת אביו וגרימת חבלה של ממש. התקיפה התרחשה בבית האב בירושלים בעת שהנאשם היה שיכור. במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעבירה והורשע בהתאם. הצדדים הסכימו להפנות את הנאשם לשירות מבחן לצורך טיפול גמילה מאלכוהול. עם זאת, הנאשם עזב את המרכז הטיפולי בדצמבר 2013 ולא ניתן היה לאתר אותו עד אוגוסט 2014. התביעה דרשה עונש של 13 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק בימים שכבר שהו במעצר. בית המשפט, בשים לב למכלול נסיבות המקרה, לערכים החברתיים שנפגעו ולמדיניות הענישה הרווחת, קבע כי העונש ההולם נע בין מאסר קצר ל-12 חודשי מאסר. בהתחשב בעברו הפלילי הקודם של הנאשם, חוסר תובנה ואי הפנמת חומרת מעשיו, החליט בית המשפט להטיל עונש של חמישה וחצי חודשי מאסר בפועל, לצד תחולה מצטברת של שלושה חודשי מאסר על תנאי בעבר. בנוסף, הוטלו שני עונשי מאסר על תנאי, במבט לעתיד. העונש האפקטיבי הכולל היה אפוא שמונה וחצי חודשים, בניכוי ימי המעצר. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.