ת"א 12322-04-17

תקציר

התובעים והנתבע חתמו על הסכם שכירות לדירה בבעלות התובעים. שבועיים לאחר חתימת ההסכם הגישו התובעים תביעה לפינוי הנתבע, בטענה כי הנתבע הפר באופן יסודי את תנאי החוזה. התובעים הגישו את התביעה לנתבע על ידי הצמדתה לדלת הדירה. משהנתבע לא הגיב, נתן בית המשפט פסק דין לטובת התובעים. לאחר מכן ביקשה הנתבעת לבטל את פסק הדין, בטענה כי לא קיבלה את התביעה וכי יש לה העברות כספים כהוכחה לחפותה. בית המשפט מצא כי טענת הנתבעת כי לא קיבלה את התביעה מתקבלת על הדעת, שכן שיטת השירות בה נעשה שימוש אינה אמינה. יתר על כן, היו סוגיות עובדתיות שנויות במחלוקת שדרשו בירור, כגון הפרת החוזה הנטענת של הנתבעת בתקופת השכירות הראשונה, ואי מתן שהות לנתבעת לתקן הפרות כלשהן. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת הנתבעת, ביטל את פסק הדין הקודם והורה לתובעים לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעת. הנתבע יהיה רשאי לחזור לנכס המושכר ועליו להגיש כתב הגנה תוך 30 יום, כאשר הצדדים מחויבים ליישב את חילוקי הדעות ביניהם בתביעה העיקרית.