עפ"ת 18660-02-13

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות תעבורה, בהן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בחוסר זהירות, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא ביטוח. ערכאת הערעור דחתה את הערעור על הרשעות אלה, ומצאה ראיות נסיבתיות מספיקות - לרבות קרבתו של הנאשם לאירוע, הזמן הקצר שחלף וחוסר העקביות בעדותו - כדי לתמוך בממצאיו של בית משפט קמא מעבר לספק סביר. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמת נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, מחמת ספק סביר, שכן הראיות כללו רק את הצהרתו של הנאשם כי צרך אלכוהול שעתיים לפני האירוע ואת עדות השוטרים כי הריח אלכוהול, מבלי שנערכו לו בדיקות כלשהן לאישור שכרות. על הנאשם נגזרו שנת מאסר בפועל, אותה הפחיתה ערכאת הערעור לתשעה חודשים בשל הספק בדבר הנהיגה תחת השפעת הנאשם, גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות. עונש זה כלל מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים שנותרו ללא שינוי. ערכאת הערעור הדגישה את המסוכנות שבעבירות, ובפרט נהיגה ללא רישיון תקף, ואת הצורך בעונש מרתיע, בהתחשב בהרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות דומות. פסק הדין נחתם בקיום רוב הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט קמא, למעט הזיכוי בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.