ת"צ 22518-02-12

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לבקשה לתביעה ייצוגית להשבת ארנונה שגבה המשיב מהמבקשים, ששולמו ביתר. המבקשים טענו כי למשיב אין סמכות לגבות תשלום עבור חלק ממ"ר, אלא רק עבור מ"ר שלם, וכי למשיב אין סמכות "לעגל" את שטחי הנכסים. המבקשים ביקשו אישור לתביעה ייצוגית בשם כל הנישומים שבסמכות המשיב, שנכסיהם לא הסתיימו במ"ר שלם. בית המשפט מצא כי המשיב אכן גבה בגין חלקים ממ"ר שלא כדין וכי שיטת החישוב המדויקת היא הגישה המחייבת. עם זאת, בשל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון באותו עניין, שחל באופן פרוספקטיבי, נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. עם זאת, בית המשפט פסק למבקשים שכר טרחה בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪, שכן התובענה הייצוגית תרמה לבירור סוגיה שהטרידה רשויות מקומיות רבות, והביאה את המשיב להפסיק את הגבייה הבלתי חוקית זמן קצר לאחר הגשתה. הסכומים היו מחצית ממה שנפסק בתיק דומה בבית המשפט העליון, שכן המקרה הנוכחי לא הגיע לערכאת הערעור, והתביעה הוגשה לאחר תביעות דומות רבות. בית המשפט הורה למשיבה לשאת בהוצאות המומחה מטעם המבקשים.