LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 5039-11-24

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך5039-11-24
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך20 בינואר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםנ ג ד נ. פסק דין
👨‍⚖️
שופטיםאלכסנדר רון

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין ע"א (מחוזי י-ם) 5039-11-24 **מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' עבד אלחכים חלאיקה**: ### מבוא פסק הדין עוסק בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים. עיקר המחלוקת בערעור נסובה סביב פערי ענק בין חוות דעת שמאיות מטעם הצדדים (פי 3.5), כאשר בית משפט קמא העדיף את חוות דעת המשיב בהתבסס על זיקתו של השמאי לרשות הפלסטינית והנחת יסוד כי עלויות התיקון שם גבוהות יותר. ### עקרונות משפטיים וחידושים #### 1. נטל הראייה והוכחת הנזק (היעדר אסמכתאות תשלום) בית המשפט המחוזי מחדד עקרון ראייתי מהותי בתביעות נזיקין: **החשיבות של קיום "תימוכין אובייקטיביים" לחוות דעת שמאית.** * השופט אלכסנדר רון מביע אי-נחת מכך שהתובע לא הציג חשבוניות תיקון. * **החידוש/הדגש המשפטי:** בית המשפט קובע חזקה נורמטיבית – במקום שבו בעל רכב מוציא כספים מכיסו לתיקון נזק (עוד לפני שידע אם יזכה בתביעתו), פעולה זו מהווה ראיה חיצונית חזקה לאמיתות הנזק ולסבירותו. היעדר חשבוניות מחליש את הוכחת הנזק ומחייב זהירות שיפוטית מוגברת, גם כאשר מוגשת חוות דעת מומחה. #### 2. בחינת מומחיות וסמכות בית המשפט במינוי מומחה מכריע הפסיקה מדגישה את חובת בית המשפט להגיע לחקר האמת כאשר קיימים פערים בלתי סבירים בראיות המקצועיות: * **סטייה מ"מלחמת מומחים":** כאשר הפער בחוות הדעת הוא "קיצוני" ו"חריג", אין להסתפק בבחירה אקראית או פשטנית בין המומחים, אלא יש למנות מומחה מטעם בית המשפט כדי לגשר על הפער. * **דרישות סף מומחיות:** בית המשפט מציב אמת מידה למומחה מטעם בית המשפט – עליו להיות בעל ותק רלוונטי (לפחות 15 שנה) ובקיא בשתי המציאויות השמאיות (הישראלית והפלסטינית), תוך הבטחת ניטרליות מוחלטת והיעדר זיקה לצדדים. #### 3. שאלות משפטיות לעומת שאלות שמאית פסק הדין עושה הבחנה חדה בין תפקיד השמאי לבין תפקיד השופט: * **הסיווג המשפטי:** השאלה האם יש לכמת את הנזק לפי מחירי הרשות הפלסטינית או ישראל היא **שאלה משפטית** ולא שמאית. * **החידוש:** בית המשפט מורה למומחה שימונה להכין חוות דעת המציגה "חלופות" (שתי התשתיתיות), כדי לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלה המשפטית על בסיס נתונים שמאים ברורים. בכך מונע בית המשפט מהמומחה "לגלוש" לתחומי ההכרעה השיפוטית. #### 4. ההיבט הדיוני (תקנה 138(א)(5)) בית המשפט עושה שימוש יעיל בכלי הדיוני של מתן פסק דין בערעור ללא דיון פרונטלי, מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, מתוך מגמה לייעל את ההליך השיפוטי ולהשיב את התיק לערכאה הדיונית לצורך השלמת תשתית עובדתית/שמאית בלבד. ### סיכום פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לערכאות הדיוניות: **פסיקה המבוססת על חוות דעת מומחים חייבת להיות מנומקת לעומק**, במיוחד כאשר מדובר בשימוש במחירונים או נורמות שוק שונות (כמו השוק הפלסטיני מול הישראלי). השופט רון מדגיש כי ללא קבלות או אסמכתאות תשלום, על בית המשפט לנקוט בצעדים פרואקטיביים (מינוי מומחה מכריע) כדי לא להותיר את הכרעתו "תלויה על בלימה" בהסתמכות על חוות דעת חד-צדדית בלבד.

ע"א 5039-11-24 נ ג ד נ. פסק דין, מחוזי (20.1.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית