בר"ע 410/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על חלקת קרקע במזרח ירושלים בין המשיבים, שהחזיקו בה כדין, לבין המבקשים, שהשתלטו עליה קודם לכן. המבקשים נדרשו לפנות את הקרקע בינואר 2008 במסגרת הסכם פשרה, אך לכאורה פלשו אליה שוב במארס 2008. המשיבים הגישו בקשה לסעד ביניים, ובית משפט השלום פסק לטובתם והורה למבקשים לפנות את החלקה בתוך 24 שעות עם קבלת פיקדון בסך 400,000 ₪ מהמשיבים. החלטה זו התקבלה על סמך ראיות מספיקות שהציגו המשיבים, המצביעות על כך שהמבקשים אכן פינו את הקרקע בעבר אך פלשו אליה שוב. המבקשים ערערו על החלטה זו, אך הערעור נדחה מאחר שבית המשפט לא מצא טעמים חריגים להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, מה גם שמדובר בסעד זמני בלבד. יתר על כן, טענת המשיבים היוותה פלישה "טרייה", המאפשרת לבית המשפט להורות על פינוי מיידי ללא משפט מלא. כמו כן נמנע מהמבקשים עיכוב ביצוע, שחייב אותם להתפנות מהמקום לאלתר. פסק דין זה אישר מחדש את ההיקף המצומצם של התערבות המערערים בהחלטות על סעדים זמניים והדגיש את תפקידו של בית המשפט בסיוע לבעלים החוקיים במקרים כאלה של תפיסה שלא כדין.