ע"א 5600/04

תקציר

פסק הדין סובב סביב שתי משפחות, שילה ושטיינברג, המחזיקות שתיהן בזכויות חלקיות בחלקת אדמה ברמת השרון, המכונה חלקה מס' 304. בחלקה מתגוררות שתי המשפחות. בתביעתו של שילה נטען כי שטיינברג ביצע עבודות בנייה ללא היתר בנייה תקף, תוך גרימת אי נוחות ונזק. בית משפט קמא צידד בשילה, והוציא צו מניעה קבוע נגד שטיינברג, שערער לאחר מכן. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא, ומצאה כי טענותיו של שטיינברג אינן מבוססות שכן שילה טען כדין לנזק וביקש סעד. שטיינברג גם תבע פיצויים משילה בגין נזקים שנבעו מצו מניעה זמני, אך הדבר נדחה מאחר שבית המשפט מצא את מעשיו של שילה מוצדקים. הם נאלצו לבקש סעד בשל עבודות הבנייה הבלתי מורשות של שטיינברג. באשר לתביעתו שכנגד של שטיינברג, מצא בית משפט קמא כי שילה הסיג גבול בחלקתו בכך שהרחיב שביל גישה. שילה ערער על החלטה זו, ובית המשפט קיבל חלקית את ערעורם. התברר כי פסק דינו של בית משפט קמא העניק לשטיינברג יותר קרקעות ממה שטען בתחילה. בבדיקה מדוקדקת יותר מצא בית המשפט סתירות בפסק הדין באשר לרוחב שביל הגישה, אשר סתרו את הראיות. לפיכך, הפך בית המשפט את פסק דינו של בית משפט קמא בעניין שביל הגישה והחזיר את הסוגיה לדיון מחודש. החלטה זו התקבלה לאחר שניתנה לבית משפט קמא הזדמנות למנות מודד או לשמוע ראיות נוספות. ערעורו של שילה התקבל בחלקו, שכן פסק דינו של בית משפט קמא בעניין שביל הגישה בוטל, והתיק הוחזר לדיון נוסף. בינתיים נדחה ערעורו של שטיינברג על הסף. שטיינברג חויב לשלם לשילה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל ומע"מ.