תא"מ 9748-09-14

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. פסק דין זה נובע משתי תביעות נזיקין כתוצאה מהתנגשות שרשרת בה היו מעורבים שמונה כלי רכב. התביעה הראשונה (ת"א 34156-06-15) הוגשה על ידי נהג הרכב הרביעי בשרשרת (פורד פוקוס) כנגד נהג הרכב החמישי (קיה), בגין נזק שנגרם לחלק האחורי של רכבו, וכנגד נהג הרכב השלישי (רנו) בגין נזק שנגרם לחזית רכבו. התביעה השנייה (ת"א 32037-10-14) הוגשה על ידי נהג הקיה כנגד נהג פורד פוקוס בגין נזק שנגרם לחלקו הקדמי והאחורי של רכבו, וכנגד נהג הרכב שמאחוריו (הונדה), בגין נזק שנגרם לחלק האחורי של רכבו. על פי הראיות שלפניי, לרבות עדותם של נהגי הקיה והפורד פוקוס, אשר תאמה אף היא את גרסאותיהם במשטרה ואת טופסי ההודעה, נראה כי נהג הפורד פוקוס הורשע בנהיגה פרועה ואי שמירת מרחק מהרכב שלפניו, לאחר שפגע ברכב שלפניו (רנו) ודחף אותו לעבר הקיה, שהיה הרכב השני בשרשרת. לפיכך, נהג פורד פוקוס אחראי לנזק שנגרם לחזית רכבו, ונהג הקיה אחראי לנזק שנגרם לחלק האחורי של רכב פורד פוקוס, שכן הרכב האחרון פגע בראשון מאחור. הקיה נפגעה מאחור על ידי ההונדה, ואין מחלוקת על כך. עם זאת, נשאלת השאלה האם הקיה פגעה בפורד פוקוס לפני שנפגעה מאחור על ידי ההונדה, או להיפך. נהג הקיה טען כי לאחר שהפורד פוקוס שלפניו בלם, הוא גם בלם ועצר כחצי מטר לפני פורד פוקוס, ואז נפגע מאחור על ידי ההונדה ונדחף לכיוון פורד פוקוס. נהג ההונדה טען כי הצליח לעצור מאחורי הקיה לאחר שהאחרונה בלמה, ואז נדחף על ידי הרכב מאחוריו לכיוון הקיה. הראיות שלפניי, לרבות הראיות הפיזיות ועדויות הנהגים, תומכות בגרסתו של נהג הקיה כי ההונדה פגעה בקיה מאחור לפני שהאחרונה פגעה בפורד פוקוס. עדות לכך היא שהפגיעה במוקד הקדמי של ההונדה גבוהה בערך פי 5.6 מהפגיעה במוקד האחורי שלה, בעוד שהפגיעה במוקד האחורי של הקיה נמוכה בערך פי 2.5 מהפגיעה במוקד הקדמי שלה. המשמעות היא שההונדה פגעה בקיה לפני שנהדפה על ידי הרכב שמאחוריה. לכן, האחריות לנזק למוקד האחורי של הקיה, ולנזק למוקד הקדמי של ההונדה, מוטלת על נהג ההונדה. באשר לפגיעה במוקד האחורי של פורד פוקוס, מאחר וקיבלתי את גרסת נהג הקיה לפיה פגע בפורד פוקוס לאחר שנפגע על ידי ההונדה, רכב הקיה הוא האחראי לנזק זה. לבסוף, יש לציין כי כלי הרכב השביעי והשמיני בשרשרת (יונדאי וג'יפ סאן יאנג) הודו באחריות לנזק שנגרם לרכב השישי בשרשרת (מאזדה) ולנזק האחורי של ההונדה, אך אין בכך כדי להטיל עליהם אחריות לנזק שנגרם לחזית ההונדה או לרכבים שלפניה. לפיכך, התביעה הראשונה (ת"א 34156-06-15) נדחית, והתביעה השנייה (ת"א 32037-10-14) מתקבלת בחלקה. הנתבעים בתביעה זו, רחל שנהב וש. שלמה ביטוח, יפצו את התובע בגין הנזק שנגרם לחלקה האחורי של הקיה, בסך 6,100 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד הגשת התביעה, וכן אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.