עמ"נ 48775-11-20

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על החלטת המשיב שלא להעניק למערער, אזרח אוקראינה, מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. המערערת, שהייתה נשואה עד מותו לאזרח ישראלי, הגישה בקשה למעמד על בסיס יחסיה. בית המשפט הכיר בכך שהמערערת אמנם עמדה בתנאי הסף לתמורה, אך מכלול הנסיבות אינו מצדיק התערבות בהחלטת המשיב. עובדות מרכזיות שנבחנו כללו גילה של המערערת, מגוריה ארוכי הטווח וקשריה המשפחתיים באוקראינה, משך שהותה הקצר בישראל וקשריה המוגבלים למדינה. טענותיה על ניתוק קשריה עם בנה ואחיה באוקראינה הופרכו על ידי הצהרות קודמות, וערערו את אמינותה. נוכח שיקול הדעת הרחב שהוקנה למשיב והיקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית, אישר בית המשפט את ההחלטה שלא להעניק למערער מעמד בישראל. הערעור נדחה ולא נפסקו הוצאות.