ת"א 12547/07

תקציר

בפסק דין זה, על בית המשפט להכריע האם מדינת ישראל אחראית לנזקים שנגרמו לתובע, יגאל אלירן, עקב אי ביצוע צווי מעצר שהוצאו נגד חייבו. התובע זכה בפסק דין נגד החייב בשנת 2003 אך האחרון לא עמד בצו התשלומים. כתוצאה מכך הוצאו פעמיים צווי מעצר - ב-2004 וב-2005 - כדי להביא את החייב בפני הרשם. עם זאת, בשני המקרים בוטל המעצר מטעמים רפואיים ללא בדיקה גופנית של החייב. המומחה מטעם התובעת טען כי ההחלטה לשחרר את החייב הייתה שגויה, שכן מהמסמכים הרפואיים לא משתמע שהחייב חולה באופן חריג ואינו כשיר למאסר. מנגד, מומחי הנתבעת – רופאי משטרת ישראל – סברו כי ההחלטות היו סבירות ותואמות את הנחיות ה-DPR, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הכרוך במקרים כאלה. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת הנאשם וקבע כי אין מדובר במקרה חריג שיביא להטלת אחריות על המדינה. השופט הגיע למסקנה כי החלטות הרופאים המשטרתיים היו סבירות ותואמות את ההוראות הרלוונטיות, בהתחשב במצבו הרפואי של החייב, בגורמי הסיכון שלו ובמגבלות הטיפול הרפואי במאסר. לפיכך, תביעת הנזיקין נגד מדינת ישראל נדחתה. נוכח סכום התביעה "המנופח" ונסיבות נוספות, חויב התובע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.