ת"פ 6088/07

תקציר

הנאשם, שוטר במקצועו, הואשם בעבירת הריגה, לאחר שירה למוות בחשוד שניסה לכאורה להימלט מזירת פריצה לרכב. האירוע התרחש כאשר הנאשם וחבריו היו מעורבים בפעילות שמטרתה לחשוף ולמנוע פריצות לרכב. החשוד ניהל מרדף רגלי ולבסוף הגיע לרכב חונה וניסה להימלט מהמקום. הנאשם תפס את החשוד, שדחף אותו, נכנס למושב הנהג והתניע את המנוע. הנאשם שלף את אקדחו, ניפץ את שמשת הרכב וירה ירייה שפגעה בראשו של החשוד וגרמה למותו. הסוגיה המרכזית במשפט הייתה האם מעשיו של הנאשם היו מוצדקים בנסיבות העניין. הנאשם טען להגנה עצמית, וטען כי הוא נמצא במצב של סכנת חיים וכי השימוש בנשקו הוא הדרך היחידה להדוף את התקיפה ולהגן על עצמו מפני דריסה על ידי רכבו של החשוד. התביעה חלקה על גרסה זו וטענה כי הנאשם לא היה נתון בסכנה וכי היו אמצעים אחרים שעמדו לרשותו כדי למנוע את בריחתו של החשוד מבלי להשתמש בכוח קטלני. בית המשפט מצא כי גרסתו של הנאשם לאירועים אינה אמינה וסותרת את הצהרותיו הקודמות במהלך החקירה. נקבע כי הנאשם ניפץ תחילה את השמשה הקדמית ולאחר מכן ירה בחשוד בכוונה. עוד קבע בית המשפט כי הנאשם לא היה במצב של סכנת חיים וכי המניע העיקרי שלו לירי היה למנוע את בריחתו של החשוד, דבר שניתן היה להשיג באמצעים קיצוניים פחות, כגון ירי לעבר גלגלי הרכב או רגליו של החשוד. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מעשיו של הנאשם אינם עומדים בתנאי ההגנה העצמית או בהגנת ההצדקה. הנאשם לא מיצה את כל האפשרויות האחרות ולא פעל באופן סביר או מידתי בתגובה לסכנה הנתפסת. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירת הריגה כפי שהואשם.