ת"א 939/98

תקציר

התובע, תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, תבע את המפקד הצבאי של יהודה ושומרון ומדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעת קליע שספג בשנת 1993, בטענה כי היא נגרמה על ידי שוטרי מג"ב. הנתבע טען כי התובע נפצע במהלך מהומות במחנה הפליטים בעת שהשתתף בהפרות הסדר. בית המשפט קיבל את גרסת הנתבע לאירועים, וקבע כי סביר להניח שהתובע נטל חלק פעיל בהתפרעויות או היה קרוב מאוד למתפרעים בעת שנורה. עם זאת, השופט ציין כי אין בכך כדי להעיד בהכרח על היעדר רשלנות מצד שוטרי מג"ב. עם זאת, השופט קבע כי מעשיהם מהווים "מעשה מלחמה" לפי חוק הנזיקין האזרחי, ופוטר את הנתבע מאחריות. בנוסף, דחתה השופטת את טענת התובע כי שוטרי מג"ב התרשלו ופזיזו בשימוש באש חיה. השופט קבע גם את גובה הנזק במקרה של ערעור על פסק הדין בעניין החבות, וקבע אותו על 225 אלף שקל. תביעתו של התובע נדחתה בסופו של דבר, והוא חויב לשאת בהוצאות המשפט, לרבות שכר טרחת עורך הדין של הנתבע.