ת"צ 35510-05-17

תקציר

המבקשים תבעו את העירייה המשיבה על כך ששלחה להם מכתבי דרישה לחובות ארנונה, אשר גררו חיוב בלתי סביר של 27 ₪ עבור דואר רגיל. המבקשים טענו כי ההוצאות שדרש המשיב היו מופרזות ובלתי חוקיות. המשיבה הודתה כי גבתה סכום מופרז בגין מכתבי הדרישה, אך ציינה כי מאז תיקנה את החיוב והפחיתה אותו ל-8.18 ₪. עוד הודגש כי המבקשים לא הזכירו תיקון זה בבקשתם לאישור כייצוגית. המשיבה הוסיפה ונימקה את מעשיה בכך שהדגישה את הצורך בגביית חובות נמרצת בשל אחוזי הגבייה הנמוכים ביישוב. מנגד, טענו המבקשים כי דמי הגבייה המוגזמים מהווים פרקטיקה בלתי חוקית. בית המשפט הכיר בטובות ההנאה שהביאה בקשת המבקשים, שהובילה להודעת חדילה והפסקה מהמשיב. היא גם הכירה במאמץ ובהצדקה שמאחורי הבקשה. עם זאת, היא לקחה בחשבון את חובם של המבקשים למשיב ואת העובדה כי שכר הטרחה המופרז נוכו מיתרת סכומי המבקשים. בית המשפט החליט לפסוק לכל מבקש גמול בסך 1,000 ₪, שיקוזזו כנגד חובו למשיב. בנוסף, חויב המשיב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המבקשים, שנקבע על סך 13,000 ₪, כולל מע"מ. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 45 יום מיום הצגת פסק הדין; אחרת, הוא היה כרוך בהוצאות הצמדה וריבית. בסופו של דבר, בית המשפט החליט לדחות את תביעתם האישית של המבקשים ואת הבקשה לאישור כייצוגית, והורה לצדדים לשאת בהוצאותיהם.