ע"א 2692/04

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה שהורה למערערת לפצות את המשיב בגין לשון הרע. המערערת, שעבדה כמנהלת מדור עובדים בחברת שער מנשה, הפיצה מכתב תלונה על התנכלות והתנהגות מעליבה מצד עובדים אחרים. עוד האשימה במכתב את המשיב, מנהל היחידה לעבודה סוציאלית, בהוצאת עובדים מבית החולים שלא כדין בשעות העבודה ובזיוף רישומים לצורך קבלת גמול שעות נוספות. המשיב טען כי פרסום המכתב מהווה לשון הרע וביקש פיצויים. בית משפט קמא נעתר והורה למערערת לשלם פיצוי בסך 30,000 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי חלה עליה חובת דיווח חוקית על האירועים והיא מוגנת על ידי סעיפים שונים בחוק איסור לשון הרע ובפקודת הנזיקין. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא, ולא מצאה פגמים בקביעות. הם הסכימו כי מכתבה של המערערת מהווה לשון הרע וכי היא אינה זכאית להגנות להן טענה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענתה בדבר בקשה כושלת להצגת מסמכים, וקבע כי המערערת לא העלתה את הנושא כראוי בשלבי קדם המשפט. פסק דינו של בית משפט השלום היה מנומק היטב ועוגן כראוי בחוק; לפיכך, הערעור נדחה במלואו. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.