סע"ש 31823-03-19

תקציר

בית המשפט מצא כי חוזה ההעסקה בין מנהל הרובע, שי, לבין העירייה בה עבד סוכל כאשר שי נכלא ל-19 חודשים בגין עבירה פלילית שביצע. שי היה כלוא בעבר והגיש בקשה לחל"ת בתקופות אלה, אך לא עשה זאת במהלך המאסר האחרון. התפקיד שמילא דרש איוש מתמיד לצרכי הציבור, ולא ניתן היה לצפות מהעירייה להמתין לשחרורו. בית הדין קבע כי חוזה ההעסקה הסתיים ביום מעצרו של שי והפסיק לעבוד, והעירייה לא הייתה מחויבת להעסיקו מחדש. שי טען לפיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, מענק חודשי הסתגלות, פדיון חופשות, שכר עבודה והפרשות לקרן פנסיה בתקופת מאסרו, ונזק לא ממוני. עם זאת, השופטים דחו את כל הטענות הללו. שי לא פוטר; החוזה שלו סוכל בשל מאסרו. כמו כן, גם תביעות פיצויי הפיטורים ופדיון החופשה נדחו משום שהוגשו מחוץ לתקופת ההתיישנות בת שלוש השנים. בתביעות ההפרשות לקרנות השכר והפנסיה דרש שי תשלומים עבור התקופה שבילה בבית, מוכן לחזור לעבודה. עם זאת, בית הדין מצא כי יחסי העבודה הסתיימו עם מאסרו, ותביעתו לשכר בתקופה זו נדחתה. גם התביעה לנזק לא ממוני נדחתה משום ששי לא הוכיח כי נגרם לו עוגמת נפש, והפסיקה הישראלית מגבילה פסיקת פיצויים כאלה למקרים חריגים. למרות שבית המשפט דחה את טענותיו של שי, לאור מצבו הכלכלי וההזדמנויות שהעירייה נתנה לו, הם חייבו אותו לשלם לעירייה רק 3,500 שקל שכר טרחת עורך דין. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מיום קבלתו.