ד"ט 41274-07-11

תקציר

נסובה של המחלוקת סביב חובתה של הנתבעת, יצרנית רהיטים, לשלם דמי טיפול ארגוניים לתובע, ארגון מעסיקים, עבור השנים 2004 עד 2010. התובעת והנתבעת הן צד להסכמים קיבוציים שונים שהורחבו בצווי הארכה. סלע המחלוקת הוא תחולתה של תקנה 3(11) לתקנות הסכמים קיבוציים, הפוטרת מעסיקים החברים בארגוני מעסיקים מסוימים מתשלום דמי טיפול לארגונים אחרים. לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, בה חבר הנתבע, מוכרת כארגון מעסיקים. עם זאת, בית המשפט קובע כי לשכת המסחר אינה "גוף זכאי" לדמי טיפול לפי תקנה 3(11). כתוצאה מכך, הנתבעת חייבת לשלם לתובעת דמי טיפול ארגוני, למרות חברותה בלשכה. טענות הנתבעת כנגד המסגרת הרגולטורית המסדירה את תשלום דמי הטיפול, אשר לדעתם מיטיבה עם ארגוני מעסיקים מסוימים ופוגעת בחופש ההתאגדות, מוכרות על ידי בית המשפט כמוצדקות. עם זאת, בית המשפט נמנע מלבטל את הפטור בהחלטה שיפוטית, מה גם שהמדינה הביעה את כוונתה לתקן את התקנות בקרוב. בית המשפט מדגיש כי פסיקתו חלה על המקרה הספציפי ועל הדין הקיים, וחבותה של הנתבעת בתשלום דמי טיפול בגין התקופה האמורה אינה מושפעת מהשינוי הצפוי בתקנות. בנוסף, בית המשפט ממליץ לתובע להימנע מגביית דמי הטיפול הנזכרים עד לתיקון התקנות או הכרעה בעתירה הרלוונטית לבג"ץ. לבסוף, הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 72,047 ₪ כולל מע"מ, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בהתאם.