ת"א 36108-03-18

תקציר

התובע, מתקין צלחות לוויין מנוסה, הגיש תביעה לפיצויים נגד שלושה נתבעים – חברת כוח אדם (נתבעת 1), חברת ביטוח (נתבעת 2) ומעסיקו בפועל (נתבעת 3) – בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה. התאונה אירעה כאשר סולם עליו טיפס התובע שקע בקרקע הבוצית וגרם לו ליפול מגובה של 4.5 מטרים. התובע טען כי הנתבעים לא סיפקו הדרכות והדרכות בטיחות מספקות, ואילו הנתבעים טענו כי התאונה נגרמה באשמתו הבלעדית של התובע. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, והגיע למסקנה כי ניסיונו המקצועי הרב של התובע והכשרתו הביאו לכך שלא ניתן לייחס לנתבעים 1 ו-3 רשלנות או הפרת חובה חקוקה. החלטת התובע להניח את הסולם על קרקע בוצית ולוותר על שימוש ברתמת בטיחות נמצאה כגורם העיקרי לתאונה. כמו כן, קבע בית המשפט כי הנתבעים סיפקו את ציוד הבטיחות וההדרכות הנדרשים, לרבות בנושא השימוש בסולמות ורתמות בטיחות. בנוסף, ציין בית הדין כי מעסיקה בפועל של התובעת לא התרשל בפיקוח על תנאי העבודה של התובעת. כתוצאה מכך נדחתה התביעה כנגד כל הנתבעים. עם זאת, לא ניתן צו להוצאות, והתובע היה פטור מתשלום יתרת האגרה בשל מצבו הרפואי הכללי ומצבו הכלכלי.