ע"ב 2428/04

תקציר

לשאלה המרכזית הנוגעת למהות סיום העסקתו של התובע, האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, יש השלכות משמעותיות לגבי פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת על פיטורים. התובעת, שעבדה כמטפלת לילה אצל הנתבעת, טענה כי פוטרה ולכן זכאית לפיצויי פיטורים. מנגד, הנתבע טען כי התובע התפטר. מנהל הנתבעת, מר ווקשלק, מסר גרסה מהימנה לאירועים, לפיה התובעת הודיעה לו על התפטרותה בפגישה שהתקיימה ביום 2.5.04, בשל עבודתה החדשה כעובדת סוציאלית. הדבר נתמך גם על ידי עדים נוספים ומכתבים שהוחלפו בין הצדדים. בית הדין מצא כי התובע אכן התפטר בעל פה במהלך הישיבה ואישר זאת בכתב ביום 6 במאי, עם תקופת הודעה מוקדמת של שבועיים. התפטרות זו לא חזרה בה בפני האדם שאליו הוגשה, והתובעת לא הביאה הוכחה לכך ששינוי דעתה הגיע למר ווקשלק. יתר על כן, כל ניסיון לעשות זאת הגיע מאוחר מדי, שכן חזרתה בכתב התרחשה לאחר קבלת מכתבו של מר ווקשלק ב-6 במאי, המאשר את התפטרותה. לפיכך, בית הדין הגיע למסקנה כי ההתפטרות תקפה מבחינה משפטית ודחה את התביעה לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת על פיטורים. באשר לתביעות לשעות נוספות ודמי חגים, ציין בית הדין כי הזכות לשעות נוספות היא זכות קוגנטית אך יש להוכיח אותה באופן פרטני. לא היה די בהצהרותיה הכלליות של התובעת וברישומים הנוגעים לשעות נוספות, ואי מסירת פנקסיה המכילים רישומים יומיים החלישה את תביעתה. יתר על כן, הנאשם הכחיש שעות נוספות וסיפק ראיות להעלאות שכר גלובליות ותלושים המזכירים שבת. מאחר שתלושי השכר של התובעת שיקפו תשלומי שעות נוספות, והיא מעולם לא ערערה עליהם, בית הדין הניח שהיא מקבלת פיצוי המגיע לה. לפיכך, התביעה לתוספת שעות נוספות נדחתה. באשר לדמי חגים, קבע בית הדין כי על התובעת להוכיח תאריכים ספציפיים בהם עבדה בסמוך לחגים, דבר שלא עשתה. כמו כן, הנתבעת הביאה ראיות לטעות בתשלום עבור חופשה אחת שבמהלכה התובע לא עבד. לפיכך, נדחתה גם התביעה לדמי חגים. בית הדין דחה גם את טענת הקיזוז של הנתבעת, שכן לא מצא כל ראיה לתשלום יתר לתובע. משכך, חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.