ת"צ 40267-12-10

תקציר

המבקשים, בעלי נכסים בתל אביב, עתרו לבית המשפט בטענה כי העירייה המשיבה חישבה באופן שגוי את הריבית על פיגורים בתשלומי הארנונה. הם הגישו תביעה ייצוגית בשם כל משלמי המסים בעיר, בדרישה לקבל בחזרה ריבית שנגבתה ביתר. עם זאת, בטרם ניתן היה לדון בתיק, הודיעה המשיבה כי תחדל מנוהג הגבייה השנוי במחלוקת, והביאה את בית המשפט לדחות את הבקשה לתביעה ייצוגית לפי סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות. משכך, נדרש בית המשפט להכריע בתביעת המבקשים לגמול ובשכר טרחת בא כוחם. המבקשים דרשו שכר טרחה בסך 1,500,000 ₪ וגמול בסך 500,000 ₪, בעוד המשיב טען לסכומים מינימליים. בית המשפט שקל גורמים שונים, לרבות התועלת לחברי הקבוצה, חשיבותו הציבורית של התיק והטרחה והסיכון שנטלו על עצמם המבקשים ובאי כוחם. נמצא כי פעולות המבקשים הניבו לקבוצה חיסכון של לפחות 4,683,758.21 ₪ במשך שנתיים, וסביר להניח שיובילו לחיסכון עתידי. בית המשפט הכיר בחשיבותו הציבורית של התיק, ביעילות בניהול ההליך, בסיכון ובמאמץ שנטלו על עצמם המבקשים ובאי כוחם. באיזון בין שיקולים אלה, הורה בית המשפט למשיבה לשלם למבקשים 150,000 ₪ כגמול ו-500,000 ₪ (כולל מע"מ) כשכר טרחה לבאי כוחם. בית המשפט לא פסק הוצאות נוספות, שכן המשיב חדל מנוהג הגבייה השנוי במחלוקת לפני דיון לגופו של עניין.