ה"פ 33790-07-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תוקפו ופרשנותו של הסכם משנת 2005 בין קיבוץ לבין גולדמן, בדבר פינוי חלקת קרקע על ידי הקיבוץ והכללת חלקה כאמור בכל הליך שינוי ייעוד שיזם הקיבוץ עבור קרקעות סמוכות. הסכמי החכירה שבאו בעקבותיו ב-2006 לא ביטלו את תוקפו של ההסכם מ-2005, וחובתה של האחרונה לכלול את החלקה בכל הליך כזה נותרה בעינה. נמצא כי הקיבוץ הפר חובה זו בכך שלא כלל את החלקה בבקשה תכנונית מאוחרת יותר. כתוצאה מכך קבע בית המשפט כי הקיבוץ אכן מחויב לכלול את החלקה בבקשתו התכנונית והפר את ההסכם שלו עם גולדמן. עם זאת, הבקשה למתן צו לשינוי הייעוד התכנוני של מקרקעי המבקשים נדחתה מאחר שהיא חורגת מסמכותו של בית המשפט ואינה מהווה התחייבות תוצאתית. המבקשים ביקשו סעד כספי, שניתן ללא צורך ברשות, ובית המשפט פסק להם שכר טרחה בסך 50,000 ₪ והוצאות בסך 10,000 ₪. ככלל, פסק הדין נטה לטובת גולדמן והמבקשים, ואישר את תוקפו של ההסכם מ-2005 ואת כישלונו של הקיבוץ לקיים את סיום העסקה.