ע"א 1039/89

תקציר

פסק הדין היה לטובת המערערת, בזק, בשתי התביעות שהוגשו נגדם. המשיב, שהיה בעל מכשיר טלטייפ, טען כי בזק, חברת תקשורת ציבורית, התרשלה בכך שתיקנה את מכשירו ואישרה ולאחר מכן ביטלה את השימוש בו. בית המשפט המחוזי מצא את בזק רשלנית והורה לפצות את המשיב. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון קבעו כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות להוכחת רשלנות חמורה מצד בזק, המהווה על פי חוק הבזק דרישה להטלת אחריותם. בנוסף, מצא בית המשפט כי פעולותיה של בזק בעניין אישור וביטול המכשיר של המשיבה אינן מהוות חוסר תום לב, שכן המשיבה לא הוכיחה כל מרמה, שחיתות או שימוש מכוון בשיקולים זרים. השופטים הסכימו עם פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי שהכיר בחסינותה של בזק כחברה ממשלתית והדגיש את הצורך לאזן בין האינטרסים של הציבור, הנשען על שירותיה המונופוליסטיים של בזק, לבין אלה של החברה עצמה. שני הערעורים התקבלו, אפוא, ותביעות המשיב לפיצויים נדחו. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.