ת"פ 2269-02-13

תקציר

פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום באילת עוסק במקרה בו הואשם הנאשם, אדיר יעקב כץ, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש לבת זוגו, דפנה ארנין. האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות של ה-16 בינואר 2013, כאשר כץ תקף את ארנין בדירתם והיכה אותה פעמיים, פעם אחת בצלעות ופעם אחת במצח. כתוצאה מהתקיפה נפל ארנין ונגרמו לו חבלות של ממש. כץ השאיר אותה מוטלת על הרצפה והתקשר למעסיקו והתנצל על כך שלא יכול היה להגיע לעבודה באותו יום. לאחר מכן הוא התקשר למגן דוד אדום וביקש אמבולנס, אך מותו של ארנין נקבע זמן קצר לאחר מכן. על פי דו"ח הנתיחה, מותה של ארנין נגרם ככל הנראה כתוצאה מהפרעת קצב לב, ולא ניתן לשלול כי ההתרגשות מהתקיפה זירזה את מותה. במהלך המשפט טענה ההגנה כי דבריו של כץ בהם הודה בתקיפה אינם קבילים, שכן הם חולצו תוך איומים ולחץ תוך ניצול מגבלותיו הקוגניטיביות והרגשיות. לטענתם, כץ סבל מפגיעה קוגניטיבית עקב התקף אפילפטי בילדותו. עם זאת, בית המשפט קבע כי כץ ניהל חיים נורמטיביים והודאותיו ניתנו באופן חופשי ומרצון. בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה בדבר הפגיעה בזכות ההיוועצות של כץ, שכן נודע לו על זכויותיו אך בחר שלא לממשן. בית המשפט בחן את משקלן של הודאותיו של כץ ומצא כי משקלן הפנימי גבוה, שכן הן היו מפורטות, קוהרנטיות ועקביות. בנוסף, ראיות חיצוניות, כולל חבלות על גופתו של ארנין וחתך טרי בידו של כץ, תמכו בהודאות. בית המשפט שקל גם את התנהגותו של כץ לאחר האירוע, וקבע כי היא אינה מתיישבת עם חפותו, ואת שתיקתו בבית המשפט, שחיזקה את ראיות התביעה. על סמך חומר הראיות הרשיע בית המשפט את כץ בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה ממשית לבת זוגו.