בג"צ 179/79
פסק-דין עליון
תקציר
התיק נסוב סביב הפקעת אדמות באל-לקייה שבצפון-מזרח טבאר שבע לצורך הקמת יישוב המיועד להתיישבות בדואית. בני שבט אל-אסד, הטוענים לבעלות על חלק מהקרקע שהופקעה, הגישו עתירה נגד חוקיות ההפקעה. לטענתם, לא קיבלו הודעה מתאימה וכי ההפקעה לא נועדה למטרה ציבורית. בית המשפט מצא כי הקרקע הופקעה כדין, בהודעה תקפה שפורסמה ברשומות. חלף זמן רב מדי מאז פורסמה ההודעה, והעותרים לא הוכיחו כוונת זדון או חוסר תום לב מצד המשיבים. תכלית הקמת היישוב היא ללא ספק מטרה ציבורית, ובית המשפט אינו יכול להתערב בשיקול דעתו של גוף התכנון בבחירת המיקום. בעוד שהשימוש בקרקע חקלאית לבנייה אינו רצוי בדרך כלל, נחה דעתו של בית המשפט כי התכנון נעשה בתום לב ועל בסיס שיקולים ענייניים. לפיכך היא דחתה את העתירה, תוך שהיא מדגישה כי המשיבים עדיין יכולים למזער את הפגיעה בקרקע חקלאית במהלך ביצוע התכנית. ההחלטה התקבלה פה אחד, והעותרים חויבו בהוצאות המשיבים, לרבות שכר טרחת עורכי דין.
חקיקה מקושרת
בג"צ 179/79 סלימאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', עליון (15.7.1980)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.