בש"א 74/10

תקציר

בתיק ע"א 10476/06 הגישה המבקשת כתב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בטענה כי בנה המנוח עבד עד פטירתו ביום 5.8.03, ולפיכך היא זכאית לפיצויי פיטורים, שכר שלא שולם עבור החודשים מאי-יולי 2003, פדיון חופשה ודמי הבראה מהמשיבים. המשיבים טענו כי המנוח התפטר ביום 15.6.2003 ומסר מכתב שנטען כי הוא מתפטר. במהלך דיון קדם משפט שנערך בשנת 2009, ביקש בא כוח המבקש את מכתב ההתפטרות המקורי, שלא הוגש, מה שהוביל לשורה של בקשות למתן כתב ההתפטרות. בית הדין סירב לתת צווים, בטענה שההליכים משנת 2006 חלפו מזמן, והתעלם מבקשות נוספות. המבקשת ביקשה פטור מאגרת בית משפט בשל מצוקה כלכלית, הנתמכת בתצהירה ובמסמכים שונים המוכיחים את מצבה המאתגר, לרבות אפילפסיה והסתמכות על קצבת נכות ללא הכנסה אחרת. בהתנגדות לבקשה טענו המשיבים כי בבעלותה נכסי נדל"ן, מה שמרמז כי התביעה נועדה להטריד את בעלה לשעבר. למרות זאת, המדינה אישרה את הפטור על סמך מצבה הכלכלי, ובית הדין בחן שני קריטריונים עיקריים: חוסר יכולת כלכלית ו"חשיפת עילה" של ההליך. בית הדין הגיע למסקנה כי המבקש הוכיח חוסר יכולת כלכלית לשלם שכר טרחה, ומאחר שהמשיבים לא טענו נגד תוקפה של עילת ההליך, הבקשה ראויה. כתוצאה מכך, ניתן למבקש פטור מאגרת בית משפט, המאפשר את המשך ההליך המשפטי ללא דיחוי. ההחלטה ניתנה ב-11 במרץ 2010 והדגישה את חשיבות הגישה לצדק למרות האילוצים הכלכליים.