בג"צ 296/80

תקציר

בג"ץ דן בעתירה שערערה על סירובו של שר הפנים לאשר בקשה לוויתור על אזרחות ישראלית לפי סעיף 10 לחוק האזרחות. העותר, שעלה לישראל בגיל 12 מתוניסיה ורכש אזרחות ישראלית, עזב לצרפת בגיל 15 וביקש לוותר על אזרחותו בגיל 21. השר דחה את הבקשה בנימוק שהעותר זקוק לשירות ביטחון בישראל. בית המשפט קבע כי הגדרת חוק האזרחות ל"תושבות" מבוססת על כוונותיו של אדם, כפי שמעידות מעשיו החיצוניים, ולא על מעמדו הפורמלי. העותר, שהתגורר בצרפת שש שנים, סווג כתושב חוץ. עם זאת, בית המשפט מצא כי שיקול דעתו של השר שלא לאשר את הבקשה הופעל כראוי, בהתחשב בחובתו של העותר לשרת בצבא ובתוצאה האפשרית של חוסר אזרחות. ההחלטה לדחות את הבקשה התקבלה, אפוא, והעתירה נדחתה. בית המשפט הדגיש כי לאזרחות יש זכויות וחובות, לרבות שירות צבאי, וכי מדיניות התיאום של השר עם רשויות הצבא הייתה לגיטימית.