עת"מ 56115-01-21

תקציר

העתירה, המערערת על תוכנית לאיחוד וחלוקה של חלקת אדמה, תימחק, למעט הערה אחת. התוכנית המדוברת היא תוצר של הליך תכנוני ארוך ומטרתה לאפשר לבעלי הקרקע לממש את זכויותיהם באזור. בית המשפט מכיר אמנם בטענות העותרים ובעמדות העקרוניות, אך אינו מוצא עילה משפטית המצדיקה התערבות בהחלטות מוסדות התכנון. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו "מתכנן אב" והתערבותו בפעולות מנהליות מוגבלת למקרים של פגמים משפטיים. לגופו של עניין מציין בית המשפט כי טענות העותרים, שלא הועלו בפני החוקר, אינן יכולות להיות מוצגות לראשונה בעתירה מינהלית. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטה לכלול רק חלק מהחלקה של העותרים בתחומי התכנית, מה גם שעל החלק המוחרג חלה תכנית אחרת. טענות העותרים בדבר הבנייה במגרשים שהוקצו והחובה להרוס מבנים קיימים מתקבלות בחלקן. בית המשפט מורה לצדדים הרלוונטיים לקבל החלטה משותפת לגבי פרשנות הוראה ספציפית בתכנית. עם זאת, בית המשפט דוחה את טענות העותרים בדבר שווי המגרשים, היעדר רצף תכנוני ושיעור ההפרשות לצרכי ציבור, שכן הן בלתי סבירות ואינן נתמכות בראיות. גם בקשת העותרים לשנות ייעוד של חלקה שלא הוקצתה להם נדחית. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם המשיבים כי הסכם החלוקה והתכנית הקודמים נעדרי מעמד נורמטיבי, ולפיכך אינם נושאים את המשקל הנטען על ידי העותרים. בית המשפט אינו מוצא פגמים פרוצדורליים בהליך אישור התכנית ומדגיש כי הביקורת שהביעה הוועדה הארצית על עיכוב התכנית ושיעורן הנמוך של הוראות הציבור אינה מצדיקה את ביטול התכנית, מה גם שכל תכנון מחדש יצמצם עוד יותר את זכויות העותרים. לבסוף, בית המשפט דוחה את הטענה בדבר היעדר הליך שיתוף ציבור, ומציין כי אף שהדבר עשוי היה להיות ראוי, אין בהיעדרו של הליך כזה כדי להצדיק התערבות במקרה זה. החלטות ועדת המשנה והוועד הארצי קצרות אך מנומקות דיין, ואין כל אינדיקציה לכך שהיו טקסיות בלבד. עם זאת, בית המשפט ממליץ להבהיר את הסעיף הרלוונטי בהוראות התכנית על מנת להבטיח כי ועדת התכנון המקומית תשקול את טענות העותרים בנוגע לבנייה הקיימת במגרשים שהוקצו.