ת"א 29833-05-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה שהוגשה מכוח צו לסילוק מקרקעין ופינוי ממקרקעי ציבור הוראות בדין הישראלי. המבקש, שלא נראה כי הוכיחו זכויות קנייניות כלשהן במקרקעין הנדונים, מבקש לבטל החלטה של הממונה על מקרקעי ישראל להוציא צו סילוק לגבי חלקת קרקע. המבקש טוען לחזקה בלעדית במקרקעין משנת 2000 בשל טעות תמימה באשר לגבולות החלקה. עם זאת, טענה זו אינה נחשבת אמינה, ונמצא כי הקרקע המדוברת היא רכוש הציבור. עוד קובע בית המשפט כי החלטת הממונה על הוצאת צו הסילוק התקבלה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק ופעלה בהתאם להליכים הנדרשים, לרבות מתן הזדמנות למבקש להשמיע את טענותיו. זאת ועוד, טענת המבקשים כי לא ניתנה להם זכות טיעון נדחית, שכן ניתנה להם הזדמנות להציג את טענותיהם בפני הממונה, דבר שלא עשו במסגרת הזמן הנקובה. לבסוף, בית המשפט שוקל את מאזן הנוחות ומוצא כי האינטרס הציבורי בהגנה על מקרקעי ציבור, בשילוב היעדר זכות חזקה לכאורה של המבקש, מטה את הכף לטובת קיום החלטת הממונה. כתוצאה מכך, הבקשה לביטול צו הסילוק נדחית. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.