ע"א 125/86

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת מזונות הורים בתל אביב, שם מערער המערער, ד.ש., על פסק דין המחייב אותו לשלם מזונות לילדיו הקטינים, המשיבים בתיק. פסק דינו של בית המשפט המחוזי חייב את ד.ש. לשלם מזונות בסך 600 ₪ לחודש, וכן 300 ₪ עבור דמי טיפול, ו-500 ₪ נוספים עבור שכר דירה אם הילדים יפנו את הדירה בה הם מתגוררים כיום. הסכומים הוצמדו למדד בנובמבר 1985. ד.ש. מערער על החלטה זו, בטענה כי סכומי המזונות מופרזים. עוד הוא טוען, כי יש לחייב את אשתו המנוכרת, המשיב השלישי, להשיב מזונות זמניים שקיבלה, וכי חויבו בו שלא בצדק בדמי טיפול. כמו כן, הוא חולק על החלטת בית המשפט לחייב אותו בדמי שכירות, וסבור כי על המשיב השלישי לשאת בהוצאות המשפט ובהוצאות המשפט. השופט ג' בך, בבואו לדון בערעור, מציין כי אחד מבניו של ד. ש. מלאו לו 18 שנים, מה שהופך את הערעור על כנו בכל הנוגע למזונותיו. מסקנתם היא כי אין הצדקה לחייב ילד בגיר לשלם מזונות שהתקבלו בהיותו קטין, וכי דמי הטיפול סבירים. עוד מדגישה השופטת בך כי דמי הסיעוד הם חלק ממזונות הילדים ואינם קשורים לזכאות האם. באשר לקביעת סכומי המזונות, השופט בך מוצא כי בית המשפט המחוזי קבע קביעות ראויות על סמך הראיות שהוצגו, ואין מקום שערכאת ערעור תתערב במקרה זה. מאחר שהמשיבים עדיין מתגוררים בדירה המשפחתית, שאלת תוספת דמי השכירות היא תיאורטית ואין צורך להתייחס אליה. השופט בך דוחה גם את בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק הדין, ומורה לד.ש. לכסות את הוצאות המשיבים, בצמוד למועד התשלום בפועל, בסך של 1,500 ₪. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.