ב"ל 10289/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגיש תובע שבבעלותו דירה פנויה בא-ראם ושוכר דירה בירושלים, המבקש לקבל גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת היו האם יש לזקוף לזכות התובעת הכנסות מרכושה ושווי הכנסות אלה, כמו גם קביעת מקורות הכנסתה האחרים. פסק הדין דחה את טענת המכון כי יש לראות בתובעת כבעלת הכנסה מרכוש וכי יש לראות בהשתתפותו של אחיה בשכר הדירה מקור הכנסה נוסף, וקבע כי אין להתחשב בסיוע מאחיה שכן הוא חורג מתחום הדין החל. עם זאת, פסק הדין קיבל את עמדת המכון בנוגע לחישוב ההכנסה הרעיונית מרכושו של התובע בא-ראם, וקבע כי התקנה וההנחיות אינן מתחשבות בהכנסה רעיונית. בית המשפט קבע את חלקה של התובעת בנכס ואת שוויו, קבע כי היא יורשת מחצית מהנכס, כולל הבית, והורה לחשב מחדש את שומת הנכס בהתאם. באשר להקשר הנורמטיבי, פסק הדין קבע כי ההנחיות החדשות המסדירות הכנסה מרכוש חלות על תביעת התובע, וציין כי הן תואמות את המסגרת הרגולטורית. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובעת וקבע כי יש לנכות את הכנסותיה הרעיוניות מנכס א-ראם והורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.