ת"פ 7111/08

תקציר

פסק הדין מבוסס על מקרה של סכסוך בין-משפחתי שהתרחש באיבלין. המתלונן, רמזי מאריסאט, וחבריו חמזה, חוסאם ועמראן חזרו מחוף הים בחיפה ועצרו בצד הדרך כדי לשוחח עם קרוביהם שרעו בקר בקרבת מקום. הנאשמים סאלח, אחמד, זייד, עאטף ואמיר – כולם קרובי משפחה של רמזי – ואחרים תקפו את רמזי בצינורות, מקלות ואבנים. חבריו של רמזי נמלטו מהמקום והזעיקו עזרה. בינתיים, עאטף, שנהג בטנדר, ניסה לפגוע בחמזה ובאחרים שעמדו על הכביש אך הם קפצו לתעלה. רמזי ניצל מהתקיפה הראשונית ברכבו, אך הטנדר של עאטף התנגש ברכבו וגרם לו ליפול לתוך תעלת ניקוז. לאחר מכן הקיפו הנאשמים את התעלה והמשיכו לתקוף את רמזי. כתוצאה מהתקיפה נפצע רמזי באורח קשה ופונה לבית החולים במסוק. נזק נגרם גם לרכבו.   בית המשפט הרשיע את כל חמשת הנאשמים בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, וחבלה מכוונת ברכב לפי סעיפים 413ה ו-29 לחוק העונשין. בנוסף, עאטף הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תנועה במזיד, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, ואילו סאלח הורשע באיומים לפי סעיף 192. השופט דחה את טענות האליבי של הנאשמים, וקבע כי הן מגמתיות ומלאות סתירות. די היה בראיות שהציגה התביעה, לרבות עדויות עדים ובדיקה פורנזית, כדי לבסס את אשמת הנאשמים מעבר לספק סביר. השופט הדגיש את אופייה האלים וחסר הרחמים של התקיפה, ואת החבלות הקשות שנגרמו למתלונן.