ת"א 11689-06-19

תקציר

הבנק התובע תבע את הנתבעים, חברת בנייה (הנתבעת מס' 1) וערבה (הנתבעת מס' 2), להחזר האשראי שניתן לנתבעת מס' 1 בשני חשבונות המוחזקים אצל התובעת, בצירוף ריבית. מסגרת האשראי ניתנה לתקופה קצובה והובטחה בערבות הנתבעת 2. בטרם הסתיימה תקופת המתקן, הודיעה התובעת לנתבעים כי היא לא תחודש ודרשה פירעון מיידי. משהנתבעים לא עמדו בפירעון, הגיש התובע בקשה לפסק דין מקוצר. הנתבעים טענו כי לתובעת לא הייתה זכות לסיים את המתקן בטרם עת וכי התנהלותו הייתה פסולה ונעשתה בחוסר תום לב וגרמה להם נזק מהותי. הם ביקשו לבטל את פסק הדין. בית המשפט נעתר לבקשת הנאשמים והתיר להם להציג את הגנתם. עם זאת, לאחר הצגת ראיות וטיעונים, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים. נמצא כי הנתבעת מס' 1 הפסיקה במכוון את הפעילות העסקית בחשבונות מספר חודשים לפני הודעת התובעת, מתוך הבנה כי התובעת מעוניינת להפחית את מסגרת האשראי. בית המשפט קבע כי התובעת פעלה בתום לב וקיבל את טענת התובעת כי הייתה לה זכות חוזית לסיים את המתקן על סמך אינדיקציות לחוסר יכולת ההחזר של הנתבעים. טענת הנתבעים כי התובע פעל שלא כדין נדחתה בשל היעדר עילה פרוצדורלית ומהותית. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע את יתרת הסכום, הריבית וההוצאות.