עת"מ 241/09

תקציר

בבעלות המערערת בניין בהרצליה פיתוח אשר נפל בעבר תחת התב"ע הר/1754, אשר אפשרה 1,500 מ"ר שטחי מסחר בבניין. בשנת 2003 עודכנה התב"ע להר/1900, אשר צמצמה את השטח המיועד למסחר ל-967 מ"ר. המערערים טענו כי התכנית הקודמת מזכה אותם ב-1,500 מ"ר שטחי מסחר על פני שטחי המרכז והשירותים של הבניין ולכן התכנית החדשה שוללת מהם נכסים יקרי ערך. בתוך כך, טען המשיב כי התכנית הקודמת הגבילה את השימוש המסחרי ל-10% מהשטח העיקרי בלבד. ועדת ערר תכנונית פסקה לטובת פרשנותו של המשיב, והביאה את המערער להגיש ערר על ההחלטה. לאחר שבחן את טענות הצדדים, הסכים בית המשפט עם פרשנותו של המשיב לתכנית הקודמת. נמצא כי לשון התכנית, תכליתה ומימושן העקבי של תכניות דומות על ידי המשיב תמכו כולם בעמדת המשיב. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה כי מדיניות המשיב בנוגע לשימוש מסחרי השתנתה עם הזמן. בנוסף, נמנע מהמערערת לטעון כנגד פרשנות שקיבלה בעבר, שכן שילמה היטל השבחה על בסיס פרשנות זו. מטעמים אלה נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 20,000 ₪.