ת"א 11329-12-23

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בתביעת לשון הרע (ת"א 11329-12-23 הראל נ' אלדד) **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה, עוסק בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי עורכת דין, גב' ענבל הראל, נגד מר חיים אלדד. התביעה נובעת מ-44 פרסומים מכפישים שונים, שנטען כי הנתבע פרסם במדיה פלטפורמות שונות. עיקר הסכסוך נעוץ בהליך הגירושין של הנתבע וגרושתו, גב' אורלי לוי, אשר את האחרונה ייצגה התובעת. **רקע עובדתי וטענות הצדדים** התובעת טענה כי הנתבע, זועם על ייצוג גרושתו על ידה, החל לפרסם פרסומים מכפישים במטרה לפגוע בה, בשמה הטוב, במוניטין המקצועי ובכבודה. הפרסומים כללו כתבות באתר "עדנה קרנבל", פוסטים בחשבון פייסבוק בשם "עוזי ברק", סרטוני יוטיוב, ביקורת בכרטיס העסקי של התובעת ופוסטים בפייסבוק האישי של הנתבע. הנתבע, מנגד, כפר בטענות התובעת וטען כי מדובר בתביעה טקטית שמטרתה התעשרות על חשבונו. הוא טען כי התובעת ניהלה הליך גישור בינו לבין גרושתו, תוך שימוש במידע שמסר לה בחוסר תום לב ופגיעה בחסיון עורך דין-לקוח. הנתבע הודה בפרסומים בכרטיס העסקי ובפייסבוק האישי שלו, אך טען כי מדובר ב"ביקורת צרכנית" לגיטימית ומידתית. בנוסף, העלה הנתבע את הגנות "אמת דיברתי" ו"תום הלב". **דיון משפטי והכרעות בית המשפט** בית המשפט דן בסוגיות המרכזיות הבאות: 1. **ניהול הליך גישור או משא ומתן?** * **קביעת בית המשפט:** לאחר בחינת ראיות רבות, לרבות תכתובות דואר אלקטרוני, הודעות ווטסאפ ותמלילי שיחות, קבע בית המשפט כי **התובעת לא ניהלה הליך גישור** בין הנתבע לגרושתו. כל הראיות הצביעו על כך שהתובעת ייצגה את גב' לוי בלבד, וניהלה בשמה משא ומתן עם הנתבע טרם פתיחת הליך משפטי. הנתבע היה מודע לכך לאורך כל הדרך, למרות שהתנהל ללא ייצוג משפטי ברוב התקופה. טענת הנתבע על קיום הליך גישור הועלתה לראשונה למעלה משנה לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים, דבר שמחליש את מהימנותה. * **חידוש משפטי:** קביעה זו מדגישה את החשיבות של הבחנה ברורה בין הליך גישור, המחייב ניטרליות של המגשר, לבין הליך משא ומתן, בו צד אחד מיוצג על ידי עורך דין. התנהלות התובעת, שהייתה עקבית בייצוג גב' לוי והדגישה בפני הנתבע את הצורך בייצוג עצמאי, עולה בקנה אחד עם אמות מידה מקצועיות. 2. **אחריות הנתבע לפרסומים:** * **אתר "עדנה קרנבל":** בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את אחריות הנתבע לפרסומים באתר "עדנה קרנבל". למרות שחלק מהמידע בכתבות היו ידועים לצדדים, לא הוכח קשר ישיר בין הנתבע לאתר או כי העביר את המסמכים לידי מפעיל האתר. * **יוטיוב ופייסבוק "עוזי ברק":** גם כאן, בית המשפט קבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה כי הנתבע אחראי לפרסומים. שמות החשבונות לא היו קשורים ישירות לנתבע, והתוכן לא תאם את טענותיו העיקריות של הנתבע בסכסוך. * **כרטיס עסקי ופייסבוק אישי של הנתבע:** לעומת זאת, **הנתבע הודה בפרסומים אלה**, ונקבע כי הם מהווים לשון הרע. 3. **הגנות הנתבע:** * **"אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק):** בית המשפט דחה את טענת הנתבע להגנת "אמת דיברתי" ביחס לפרסומים בכרטיס העסקי ובפייסבוק האישי. הנתבע לא הוכיח את נכונות העובדות שייחס לתובעת, ובפרט את הטענה בדבר ניהול הליך גישור תוך ניגוד עניינים. * **"תום לב" והבעת דעה (סעיף 15(4) לחוק):** בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי הפרסומים בכרטיס העסקי ובפייסבוק האישי שלו מהווים "ביקורת צרכנית" מידתית. נקבע כי הביטויים "שקרנית", "רמאית" ו"בוגדנית" הם מעבר להבעת דעה, ומהווים אמירות מבזות ומשפילות, בעלות ניחוח מיזוגיני, שאינן מידתיות ואין להן כל עניין ציבורי. בנוסף, נקבע כי הנתבע פעל בחוסר תום לב, שכן ידע את האמת בנוגע לאופי ההליך (משא ומתן ולא גישור). 4. **הפרסומים שנקבעו כלשון הרע:** * **שיתוף הכתבה מאתר "עדנה קרנבל":** למרות שבית המשפט דחה את אחריות הנתבע לפרסום המקורי, **שיתוף הכתבה בדף הפייסבוק האישי של הנתבע מהווה פרסום לשון הרע בפני עצמו**. נקבע כי שיתוף מהווה "הד" נוסף לפרסום והפצתו, ומטרתו להרחיב את הפגיעה. * **הפרסומים בכרטיס העסקי ובפייסבוק האישי:** אלו כאמור נקבעו כלשון הרע, והנתבע חזר על טענות שקריות בדבר הליך גישור וניגוד עניינים. 5. **קביעת הפיצויים:** * **סעיף 7א(ב) ו-7א(ג) לחוק:** התובעת דרשה פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. בית המשפט קבע כי הפרסומים, שייחסו לתובעת עבירות פליליות, ניגוד עניינים חמור, ובנוסף כללו כינויים משפילים ומבזים, נעשו מתוך **כוונה לפגוע (זדון)**. * **החלטה:** בית המשפט פסק לתובעת פיצוי כולל בסך **240,000 ₪**, בגין 4 פרסומים שנקבעו כלשון הרע (שיתוף הכתבה, שני פוסטים בפייסבוק אישי וביקורת בכרטיס העסקי). בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. **חידושים משפטיים ונקודות עיקריות** * **הבחנה בין גישור למשא ומתן:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה המהותית בין הליך גישור, המחייב ניטרליות, לבין משא ומתן, בו עורך דין מייצג צד אחד. חוסר הבנה או התעלמות מכוונת מהבחנה זו עלולים להוביל להרשעה בעוולת לשון הרע. * **אחריות בגין "שיתוף":** פסק הדין קובע באופן ברור כי שיתוף פרסום לשון הרע מהווה פרסום לשון הרע בפני עצמו, ואינו מקנה הגנה למשתף. * **דרישות ראייתיות:** בית המשפט הדגיש את הקושי להוכיח אחריות לפרסומים שנעשו באמצעות חשבונות פיקטיביים ברשתות חברתיות (יוטיוב, פייסבוק "עוזי ברק"). נדרשות ראיות ממשיות לקשר בין הנתבע לפרסומים אלו, ולא ניתן להסתפק בראיות נסיבתיות בלבד. * **הגנות "אמת דיברתי" ו"תום לב":** הדרישות להוכחת הגנות אלו הן מחמירות. הנתבע לא הצליח להוכיח את אמיתות טענותיו, ובפרט את הטענה בדבר ניהול הליך גישור. כמו כן, הביטויים בהם השתמש חרגו מגדר "הבעת דעה" מידתית. * **כוונה לפגוע (זדון):** בית המשפט קבע כי הפרסומים שנעשו על ידי הנתבע, אשר ייחסו לתובעת עבירות פליליות ובזיונות, נעשו מתוך כוונה לפגוע, ולכן נפסק פיצוי סטטוטורי מוגדל. * **ערך הפיצויים:** הפיצויים שנפסקו שיקפו את חומרת הפרסומים, את כוונת הפגיעה ואת הנזק הפוטנציאלי לשמה הטוב ופרנסתה של התובעת. **סיכום** פסק דין זה מהווה תזכורת לכך שהחופש ברשתות החברתיות אינו מוחלט, וכי פרסום לשון הרע, גם אם נעשה באופן עקיף (כמו שיתוף), טומן בחובו השלכות משפטיות. בית המשפט הדגיש את חשיבות האמת, תום הלב והמידתיות בפרסומים, במיוחד כאשר מדובר בעורכי דין אשר מחויבים לכללי אתיקה מחמירים. הנתבע, למרות שלא נמצא אחראי לכל הפרסומים הנטענים, חויב בסכום משמעותי בגין הפרסומים שאכן הוכחה אחריותו להם, תוך שמירה על עקרונות ההגנה על השם הטוב והמוניטין המקצועי.