ת"א 58094-05-16

תקציר

התובעים, זוג נשוי, שכרו אדריכל וקבלן שישפצו את ביתם ויחפרו מרתף תת קרקעי. עם זאת, הם גילו ליקויי בנייה חמורים, בעיקר חדירת מים למרתף, והגישו תביעה לפיצויים בסך 1,652,779 שקל. התובעים טענו כי הן האדריכל והן הקבלן התרשלו והפרו את התחייבויותיהם המקצועיות והחוזיות. האדריכל טען כי התובעים שכרו אותו רק לצורך קבלת היתר בנייה ופיקוח, והקבלן טען כי הוא אינו אחראי לליקויים. בית המשפט מינה מומחה שאישר את קיומם של ליקויי בנייה וייחס את רובם לקבלן. הצדדים הגיעו להסכם גישור, לפיו האדריכל והקבלן יתקנו את הליקויים. עם זאת, נותרו פגמים, והמומחה הגיש חוות דעת משלימה. בית המשפט מצא את הקבלן אחראי ליתר הליקויים, המוערכים ב-43,641 שקל, והורה לו לפצות את התובעים. בית המשפט דחה את התביעה נגד האדריכל, שכן הוא מילא את התחייבויותיו על פי הסכם הגישור. בנוסף, האדריכל, כאיש מקצוע מנוסה, היה צריך לצפות מראש את סיכוני הפרויקט ולהזהיר את התובעים, למרות שהדבר חרג מתפקידו. לפיכך, תביעת האדריכל להוצאות נדחתה. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים לא ממוניים בסך 22,000 ₪ מהקבלן, בגין הליקויים וסירוב הקבלן לתקנם. כל צד יישא בהוצאותיו בסכסוך עם התובעים, שכן גם התובעים תרמו למורכבות ההליך.