הפ"ב 8799-04-17

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שנמסרו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי – החלטה בפ"ב 8799-04-17 (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו)** **הקדמה:** החלטה זו עוסקת בבקשת המבקשת (בני חאתם דוח'אן בניה ושימור בע"מ) להאריך את תקופת הבוררות המתנהלת בינה לבין המשיבה (ד.ש. תשתיות ובקרה בע"מ) בפני הבורר יורם טרנש. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענות הצדדים הוצגו בפני בית המשפט. **התמונה העובדתית והטענות העיקריות:** * **המבקשת:** עותרת להארכת תקופת הבוררות בשלושה חודשים על מנת לסיים את ההליך. * **המשיבה:** מתנגדת לבקשה, בטענה כי בית המשפט אינו מוסמך להאריך את תקופת הבוררות לאחר שהבורר קבע כי היא תסתיים במועד מסוים (28.3.2017). נטען כי הארכה מטעם בית המשפט מוגבלת רק לתקופת בוררות שנקבעה בהסכם או מכוח חוק הבוררות. בנוסף, טוענת המשיבה כי הבוררות "אינה מתקדמת" ואינה מתנהלת ביעילות, ומציעה כי לכל היותר, יש להמשיך את הבוררות בפני בורר חליף. * **הבורר:** הגיב לבקשה והסביר כי הליכי ההוכחות החלו ביום 28.01.2017, וכי מועדים נוספים שנקבעו לחודשים פברואר-מרץ נדחו בהסכמה, גם ביוזמת בא כוח המשיבה. הבורר טען כי הארכת הבוררות הייתה מובנת מאליה, ללא התנגדות המשיבה בזמן אמת. הוא ציין שנשמעו עדים, הושקעו משאבים ניכרים, וכי הוא זקוק ל-60 יום נוספים לסיום הבוררות. **עקרונות משפטיים וניתוח:** 1. **סמכות בית המשפט להאריך את תקופת הבוררות:** * **הוראת החוק הרלוונטית:** סעיף 19 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי "הותנה בחוזה הבוררות כי הבוררות תסתיים במועד מסוים, או שקבע הבורר כי תסתיים במועד מסוים, רשאי בית המשפט, אם ראה טעם צודק, להאריך את המועד". * **פרשנות המשיבה:** טענת המשיבה לפיה סמכות בית המשפט מוגבלת רק לתקופות שנקבעו בהסכם או לפי חוק הבוררות, נראית כהפרשנות המצמצמת של סעיף 19. הסעיף עצמו מעניק לבית המשפט סמכות להאריך את התקופה "אם ראה טעם צודק", גם אם הבורר קבע מועד סיום. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את בקשת ההארכה, תוך שהוא מסתמך במפורש על סעיף 19 לחוק הבוררות. בכך, אישר בית המשפט את סמכותו להאריך את תקופת הבוררות גם לאחר שהבורר קבע מועד סיום, כאשר הוא מצא "טעם צודק" לכך. 2. **שיקולי בית המשפט במתן הארכה (ה"טעם הצודק"):** * **התנגדות המשיבה לבוררות מלכתחילה:** בית המשפט מציין כי המשיבה היא זו שעמדה על כך שהתביעה תתברר במסגרת בוררות, לאחר שעתרה לעכב הליכים בתביעה שהגישה נגדה המבקשת. עובדה זו מעידה על כך שהמשיבה בחרה מראש בהליך הבוררות, וניסיון לצמצם את האפשרויות לסיים אותו אינו עולה בקנה אחד עם בחירתה הראשונית. * **התקדמות הבוררות והשקעת משאבים:** בית המשפט מדגיש כי הבוררות כבר החלה להתנהל, נשמעו עדים, והושקעו משאבים ניכרים. התנגדות להארכה בשלב זה, תוך דרישה לעיתים לבורר חליף, עלולה להוביל לבזבוז המשאבים והזמן שכבר הושקעו, מצב שבית המשפט רואה כ"לא מתקבל על הדעת". * **התנהלות הצדדים בביטול ישיבות:** בית המשפט מייחס למשיבה "חלק לא מבוטל" בביטול ישיבות ההוכחות. הדבר מרמז כי התנגדותה כעת להארכה אינה כנה לחלוטין, שכן התנהלותה הקודמת תרמה לעיכוב. * **משך ההארכה:** בית המשפט קבע שהמדובר בארכה "קצרה יחסית" (70 ימים, בהשוואה לבקשה להארכה של 3 חודשים). הדבר מהווה איזון בין הצורך לסיים את ההליך לבין זכויות הצדדים. 3. **חידושים משפטיים / דגשים:** * **גמישות הפרשנות של חוק הבוררות:** ההחלטה מדגימה את הגמישות הפרשנית של בית המשפט ביחס לסעיף 19 לחוק הבוררות. אף על פי שהבורר קבע מועד סיום, בית המשפט אינו רואה בכך מחסום מוחלט בפני בקשת הארכה. * **עמידה על יעילות הליך הבוררות:** בית המשפט מדגיש את הצורך בסיום הליכי בוררות ביעילות. הוא מנחה את הבורר להפעיל את סמכויותיו בחוק הבוררות במקרה של חוסר שיתוף פעולה, ומפציר בכל המעורבים "לשנס מותניים" לסיום ההתדיינות. זהו דגש על תפקידו הפרואקטיבי של בית המשפט בהבטחת יעילות הליכי בוררות, כאשר ישנו חשש לעיכובים מיותרים. * **עידוד שיתוף פעולה:** ההחלטה שואפת לעודד שיתוף פעולה בין הצדדים ובין הצדדים לבורר, תוך שימוש במנגנוני הפיקוח של בית המשפט על הליכי הבוררות. **הוראות בית המשפט:** * הארכת תקופת הבוררות ב-70 ימים ממועד ההחלטה (14.5.2017). * הבורר יקבע מועדים קרובים לישיבות הוכחות נוספות בתיאום עם הצדדים. * הבורר יפעיל את סמכויותיו על פי חוק הבוררות, התקנות והתוספת, במקרה של חוסר שיתוף פעולה או אי-קיום הוראותיו. **סיכום:** החלטת בית המשפט המחוזי מחזקת את העיקרון כי סמכותו להאריך את תקופת הבוררות לפי סעיף 19 לחוק הבוררות היא רחבה וכוללת גם מקרים בהם הבורר קבע מועד סיום. שיקול הדעת של בית המשפט נסוב על קיומו של "טעם צודק", הכולל, בין היתר, את התקדמות ההליך, השקעת המשאבים, התנהלות הצדדים, והצורך למנוע בזבוז זמן ומשאבים. ההחלטה מדגישה את מחויבות בית המשפט להבטחת יעילות הליכי הבוררות ומוכנותו להתערב באופן אקטיבי במקרים של עיכובים שאינם מוצדקים.