עמ"נ 32092-09-12

תקציר

פסק הדין דן בהיקף ההתערבות בהחלטות ועדת הערר בנוגע לתביעות לפיצויי מקרקעין בשל נזק שנגרם כתוצאה מאישור תכניות מתאר למתקני גז. תפקידו של בית המשפט להתערב בקביעותיה העובדתיות של ועדת הערר במידה מוגבלת. במקרה זה טענו המערערים כי זכויותיהם הפרוצדורליות נפגעו במהלך דיוני הוועדה, אך בית המשפט לא מצא טעם בטענותיהם. עוד נטען, כי לא הוכחה פגיעה בקרקע, המהווה תנאי לקבלת פיצויים. בית המשפט הסכים עם עמדת הוועדה לפיה המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לנזק שגרמה התכנית. לוועדה היה שיקול דעת במינוי שמאי מייעץ, והיא לא הייתה מחויבת לעשות כן אם סברה שיש לדחות את התביעה. החלטת הוועדה להסתמך על חוות הדעת השמאית "העקרונית" של המשיב הייתה מוצדקת. ככלל, בית המשפט קבע כי ממצאי הוועדה ומסקנותיה היו סבירים ולא ראה עילה להתערב. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.