ת"א 1056/05

תקציר

התובעת, מפעילת מסעדה שנהרסה בשריפה, תבעה את חברת הביטוח שלה (הנתבעת מס' 1) בגין תגמולי ביטוח נוספים שנבעו מהשריפה, לרבות פיצוי בגין תכולת המסעדה, נזק מבני למבנה בו שוכנת המסעדה ואובדן רווחים. היא גם תבעה את חברת הביטוח על כך שגרמה להפרת חוזה השכירות שלה, מה שהוביל להפסקת פעילותה העסקית, שכן עיכוב בתשלום הביטוח מנע ממנה לשפץ את המסעדה ולעמוד בדרישות השכירות. עוד טען התובע לרשלנות כלפי חברת הביטוח וחברת האבטחה (הנתבעת מס' 3) האחראיות לשמירה על המסעדה בליל השריפה, דבר שהוביל להפרת חובה ולנזק. בעלת הבניין (הנתבעת מס' 4) נתבעה בגין סיום חוזה השכירות של התובעת שלא כדין, ושניים מעורכי דינה (נתבעים 5 ו-6) נתבעו בגין רשלנות בייצוגה. השופט פסק באופן חלקי לטובת התובע. הנתבעת מס' 1 חויבה בתשלום תגמולי ביטוח נוספים בגין תכולת המסעדה, שחושבו לפי ערכי בנייה ולא לפי ערכים בפועל, שכן איחור התשלום מנע מהתובעת לשפץ את המסעדה. עם זאת, חברת הביטוח לא הייתה חייבת בתשלום תגמולי ביטוח נוספים בגין נזקי מבנה, שכן התובע כבר קיבל פיצוי על כך באמצעות הסכם עם בעל הבניין. כן חויב הנתבע מס' 1 בתשלום נוסף בגין אובדן רווחים על פי הפוליסה, שחושבו בסך של 14,662 ₪. השופטת מצאה כי איחורה של חברת הביטוח בתשלום תגמולים ללא עוררין תרם לאובדן עסקיה של התובעת ולרווחיה העתידיים, והורתה לחברה לשלם לתובעת סך של 1,934,534.4 ₪, תוך התחשבות ברשלנותה שלה בכך שלא ניסתה לצמצם את הפסדיה. השופטת דחתה את טענות הרשלנות של התובעת כלפי הנתבעים מס' 1 ו-3, ולא מצאה כל ראיה להפרת חובה. גם התביעה נגד הנתבע מס' 4, בעל הבניין, נדחתה, שכן השופט לא מצא כל פסול בהתנהלותם. גם טענותיה של התובעת לרשלנות כלפי עורכי דינה לשעבר (הנתבעים מס' 5 ו-6) לא צלחו, והשופט מצא את התנהלותם סבירה. לתובע נפסק שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 50,000 ₪ מהנתבעת מס' 1. הנתבעים מס' 2 ומס' 3 היו פטורים מתשלום אגרות והוצאות בשל מצבם הכלכלי ואי השתתפותם בהליך. התובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים האחרים 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות. לבסוף, חויבה הנתבעת מס' 1 לפצות את התובעת בגין כל הוצאה שתיגרם לה מהנתבעים האחרים, ובלבד שתשלם להם את מלוא ההוצאות.