בש"א 134/06

תקציר

עיזבונו של אדם שנפטר, אירה אפרתי, יחולק בין צאצאיהם הידועים של הורי אמו לבין צאצאיהם האלמונים של הורי אביו. ציפורה סלנט, הטוענת כי היא היורשת היחידה מצד אביה המנוח, מבקשת לתקן את צו הירושה בטענה כי סבה, מאיר אפרתי, היה אחיו של אביה של עירא אפרתי, אליעזר אפרתי. המשיבים, צאצאי הוריה של האם המנוחה, מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין קשר משפחתי בין סבו של המבקש לבין אביו של המנוח. לאחר בחינה מעמיקה של הראיות שהוצגו, לרבות מסמכים היסטוריים, עדויות עדים וחקירות, קובע בית המשפט כי קיימת סבירות גבוהה לקשר משפחתי בין סבו של המבקש לבין המנוח. למרות כמה סדקים ופרצות בראיות, בית המשפט נחה דעתו כי המבקש הוכיח די הצורך את הקשר, במיוחד בהתחשב בקשיים של התחקות אחר שושלת משפחתית מהמאה ה-19 במזרח אירופה ובהיעדר תיעוד מסודר. יתר על כן, למרות טענות המשיבים, בית המשפט מציין כי הם לא הצליחו להביא ראיות לקיומם של שתי שושלות נפרדות בעלות שמות ונסיבות דומות. באשר לקיומה של אחות, רחל טאובה ברנדוויין-אפרוסי, מקבל בית המשפט את טענת המבקשת כי חיפושים נרחבים לאורך השנים לא הניבו כל מידע עליה או על צאצאיה. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת המבקשת ומתקן את צו הירושה כמבוקש. ההחלטה היא לסיים את התיק ארוך השנים, המבטיח את חלוקת העיזבון ליורשים החוקיים.