עת"מ 2093-08-12

תקציר

יורשי עזבונו של המנוח רחמים כהן עתרו לעיריית טבריה בבקשה למחוק כל חוב ארנונה ומים הרשום על שם המנוח או על שם עזבונו. החובות, בסך 499,002 ₪, נבעו מתשלום מיסים שלא שולמו על שישה נכסים שהיו בבעלות המנוח מאז שנת 2003. העותרים טענו כי החובות התיישנו, כי העירייה התמהמהה בגבייתם, וכי המנוח אינו הבעלים של חלק מהנכסים המדוברים. עוד טענו כי נגרם להם נזק ראייתי משמעותי בשל רשלנות העירייה בגביית חובות. מנגד, טענה העירייה כי העותרים לא הודיעו להם על מות המנוח ולא הציגו הוכחות לחוסר החזקה שלהם בנכסים, וכי העתירה סבלה משיהוי ניכר. עוד נטען כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעתירה, שכן העותרים לא מיצו את הליכי הערר הקבועים בחוק הרשויות המקומיות. בית המשפט קבע כי היה על העותרים למצות את זכויותיהם לפי חוק הרשויות המקומיות טרם הגשת העתירה, וכי טענותיהם בדבר החזקה בנכסים צריכות להיבחן תחילה על ידי מינהל הארנונה. עם זאת, על העירייה לשקול בחיוב לאפשר לעותרים להגיש השגות בנוגע לטענות אלה. באשר לתקופת ההתיישנות, מצא בית המשפט כי העירייה נקטה ברציפות בהליכי גבייה משנת 2006 ואילך, וכי העותרים היו מודעים להליכים אלה לכל המאוחר עד פברואר 2006. כך, יכלה העירייה לגבות את חובות העותרים בגין שבע השנים שקדמו למועד זה. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר נזק ראייתי ושיהוי מופרז, וקבע כי העירייה פעלה במלוא המרץ בגביית חובות. לבסוף, הורה בית המשפט כי ניתן יהיה לחייב את העותרים בארנונה על פי דין בגין החובות שנצברו לאחר שנת 2003, מבלי לפגוע ביכולתם לבקש הארכת מועד להגשת התנגדות או לבקש הנחה רטרואקטיבית לדירת המגורים בכיכר ז'בוטינסקי. כל צד היה אמור לשאת בעלויות שלו.