ת"א 1042/08

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב אחריותה של חברת טל-פארם, המספקת שירותי צפייה בטלוויזיה בבתי חולים, לשלם אגרה לרשות השידור עבור מקלטי הטלוויזיה שהיא מחזיקה בחדרי בתי החולים. רשות השידור תבעה את טל-פארם בגין אי תשלום האגרות האמורות, לרבות קנסות בגין איחור בתשלום, לשנים 2002-2007. האגרה המדוברת היא "אגרת טלוויזיה", הנחשבת לאגרה ולא למס, הקשורה למתן שירותי שידור ממלכתיים, ונגבית על בסיס החזקת מקלט טלוויזיה, כאשר הקריטריון היחיד הוא הבעלות על המכשיר. הסכום שדרשה רשות השידור מתל-פארם עמד על 2,891,550 שקל, כולל האגרה והקנסות, לתקופה האמורה. טל-פארם טענה כי יש לפטור אותה מהאגרה עבור התקופות שבהן מכשירי הטלוויזיה לא הושכרו למטופלים, או לפחות להפחית את האגרה בהתאם. לטענתה, הסטים "הושבתו" בתקופות אלה ואין לראות בהם "מקלטי טלוויזיה". בנוסף, ביקשה טל-פארם פטור כ"סוחר" לפי התקנות הרלוונטיות, המקנות פטור מלא להחזקת מכשיר טלוויזיה אחד. בית המשפט פסק נגד טל-פארם בכל הסעיפים. נפסק כי האגרה נגבית בגין פוטנציאל קליטת שידורים ולא בגין שימוש בפועל, ודי בהחזקת מקלטי הטלוויזיה לצורך חבות, ללא פטור חלקי בגין אי שימוש. כמו כן, בית המשפט לא מצא בסיס חוקי לסווג את טל-פארם כ"סוחר", והסטים לא נחשבו "שבורים" כאשר הם "נכים". מאחר שהנתבעת לא הציגה נתונים מהימנים לקביעת תקופות השימוש בפועל, נדחתה תביעתם לתשלום מופחת בגין אי שימוש. לבסוף, בית המשפט קבע כי הקנסות שהטילה רשות השידור היו מוצדקים, אך המליץ לרשות לשקול את ביטולם או צמצומם בהתחשב בנסיבות. לפיכך התקבלה התביעה במלואה, וטל-פארם חויבה לשלם לרשות השידור 2,891,550 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה.