ת"א 4013-06-18

תקציר

הנתבע, קבלן שבנה בית משותף בהרצליה בשנת 2008, נתבע על ידי נציג הבית המשותף ושני בעלי דירות בגין ליקויי בנייה, הקשורים בעיקר לבעיות רטיבות. בית המשפט מינה מומחה שאישר את קיומם של הליקויים וקבע את התיקונים הנדרשים. הנתבעת הסכימה לתקן את הליקויים מבלי להודות באחריות, אך בהמשך סירבה לבצע חלק מהתיקונים בטענה שאינה אחראית להם. בית המשפט קבע כי הנתבעת אחראית לכל הפגמים שצוינו בחוות הדעת המשלימה של המומחה, למעט אחד שלא הוזכר בחוות הדעת הראשונית. הנתבע נצטווה לבצע את התיקונים הנדרשים כפי שיקבע המומחה ולפקח עליהם עד שהמומחה יאשר את השלמתם. התובעים דרשו החזר הוצאות על חלק מהתיקונים שביצעו, ובית המשפט נעתר בחלקו. נציג התובעת זכה בסכום של 30,712 ₪ בגין תיקון רמפת הכניסה, שכן בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לאיטום הלקוי שגרם לבעיה. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה להוצאות חפירה והסרה של עציץ, שכן התובעים לא הודיעו לנתבעת ונתנו לה הזדמנות לבצע את העבודה בעצמה. בית המשפט פסק לתובעים 2 ו-3 סך של 7,730 ₪ עבור הוצאותיהם בניהול התביעה ובתיקון חלק מהליקויים. בנוסף, נפסקו לכל אחד מהם 5,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהליקויים. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט, בסך 100,000 ₪, וכל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום. בית המשפט הדגיש את אחריותה של הנתבעת לתקן את הליקויים, למרות מסירת הפרויקט לפני 13 שנה, כפי שביקשו התובעים.