רע"א 20655-02-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחייה של בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט. החלטה זו נתנה צו מניעה המונע מהמבקשים לבצע עבודות חפירה או כל עבודה דומה אחרת בשטחו הפרטי של המשיב. בית המשפט קבע כי המבקשים לא סיפקו נימוק מספיק כדי לזכות בערעור. על פי הפסיקה, שיקול הדעת של בית המשפט הפרוצדורלי רחב במקרים של סעד זמני, וההתערבות שמורה לנסיבות חריגות. השופט מציין כי החלטת בית משפט קמא התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי הצדדים, לרבות חוות דעת מומחים וחקירות של הצדדים המעורבים. המבקשים טענו כי בית משפט קמא לא שקל כראוי את שני התנאים הנדרשים לסעד זמני: סיכויי הצלחת התביעה ומאזן הנוחות. עם זאת, השופט שבחן את הבקשה מצא כי החלטת בית משפט קמא התייחסה באופן יסודי לשתי הנקודות. עוד ציינה השופטת כי המבקשים מנסים לדון מחדש בעובדות המקרה ולערער על ממצאיו של בית משפט קמא בדבר עובדה ומהימנות, שאינה תכליתו של הליך הערעור. אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות וחריגות, לא תתערב ערכאת הערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הפרוצדורלית. במקרה דנן, השופט מצא כי החלטתו של בית משפט קמא הייתה מנומקת היטב ומבוססת על שקילה מעמיקה של הראיות והטענות, ולפיכך אינה מצדיקה התערבות. טענות המבקשים ובקשותיהם נדחו בשל שיקול הדעת הרחב הנתון לבית משפט קמא בתיקים מסוג זה, יסודיות החלטתו של בית משפט קמא והיעדר נסיבות חריגות המצדיקות מתן רשות ערעור. מאחר ולא נדרשה תגובה, לא נפסקו הוצאות, וכל בטוחה שהופקדה תוחזר למפקיד. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים.