ה"פ 9110-11-18

תקציר

למבקש, לקוח של בנק הפועלים, היה חשבון חסום בבנק ממנו ביקש למשוך כספים. הבנק סירב לשחרר את הכספים ללא אישור מרואה חשבון או מרשות המסים האוסטרית כי החשבון וכספיו דווחו לרשויות האוסטריות בחשד להלבנת הון. המבקש טען כי סירובו של הבנק אינו סביר וביקש להסיר את העיקול על חשבונו. בית המשפט בחן את נטל ההוכחה לסירוב הבנק, בהתחשב בהיסטוריית החשבון, בהסבריו של המבקש ובפעולות הבנק. היא מצאה כי הבנק לא הביא ראיות מספיקות לסירובו, שכן חששותיו היו מעורפלים ולא משכנעים, והמבקש נתן הסברים סבירים. יתר על כן, הבנק הסכים לשחרר את הכספים לאחר שלושה חודשים, אך חזר בו בשל התעקשותו של המבקש על משיכה מיידית. בית המשפט פסק לטובת המבקש, והורה לבנק להסיר את העיקול על החשבון ולשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. פסק הדין מתח ביקורת על הדרישות הבלתי עקביות של הבנק והיעדר מדיניות ברורה לניהול סיכוני הלבנת הון, והדגיש כי חששות עמומים אינם מספיקים לחסימת חשבונות לקוחות.