ת"א 44580-06-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בנוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה: **רקע עובדתי:** התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה בנוגע לתיאור המנגנון בו התרחשה התאונה. בכתב התביעה המקורי נטען כי ידה של התובעת נמשכה לתוך מכונה לחיתוך ירקות, בעוד שהתיקון המוצע משנה את הגרסה לתיאור אחר של התאונה. התובעת מסבירה את הטעות בכך שלא הצליחה להסביר את האירוע כראוי עד שצורפה תמונה של המכונה על ידי הנתבעות, אשר סייעה לה להבהיר את השתלשלות האירועים לבא כוחה. הנתבעות מתנגדות לבקשה, בטענה כי לאחר שלוש שנים של ניהול הליך, אין מקום להתאמת כתב התביעה לראיות של הנתבעות. **השאלה המשפטית העיקרית:** האם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, כאשר התיקון משנה את תיאור האירוע המרכזי בתביעה, והבקשה מוגשת לאחר שלוש שנים של ניהול ההליך? **ההחלטה והניתוח המשפטי:** 1. **העיקרון הליברלי של תיקון כתבי טענות:** בית המשפט נוקט בגישה ליברלית באופן עקרוני ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות. תכליתה של גישה זו היא להביא לבירור אמיתי של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים (סעיף 7 להחלטה). גישה זו נועדה למנוע מצב בו עניינים מהותיים נותרים בלתי מבוררים בשל קושי בניסוח ראשוני או שינוי נסיבות. 2. **שיקול הדעת של בית המשפט:** לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בהחלטה האם להיעתר לבקשה לתיקון. שיקול דעת זה מופעל בהתאם לתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (ובמקביל, גם התקנות הישנות יותר, תקנה 92). השיקולים העומדים בפני בית המשפט כוללים, בין היתר, את השלב בו מצוי ההליך, תום ליבו של מבקש התיקון, האם התיקון צפוי להאריך את הדיון ולסרבלו, ותרומתו הפוטנציאלית של התיקון לבירור המחלוקות (כפי שמצוטט מסעיף 14 לפסק הדין בעניין פורטמן, סעיף 9 להחלטה). 3. **התמודדות עם השלב המאוחר של ההליך:** הנתבעות העלו טענה מרכזית לפיה התיקון מוגש בשלב מאוחר של ההליך (לאחר שלוש שנים). בית המשפט מכיר ב"בעייתיות שבתיקון כתב התביעה לאחר ניהול ההליך משך שלוש שנים" (סעיף 6 להחלטה). עם זאת, בית המשפט מוצא כי שיקול דעת זה אינו מונע קבלת הבקשה במקרים המתאימים. 4. **השפעת ריבוי גרסאות על מהימנות:** התובעת טוענת כי ככל שקיימת סתירה בין הגרסאות, הדבר יכול להשליך על מהימנותה. בית המשפט קיבל טענה זו וקבע כי הנתבעות יוכלו למצות את זכויותיהן בעניין זה באמצעות חקירה נגדית וטענות בסיכומים (סעיף 8 להחלטה). בכך, בית המשפט מאפשר לטענות הנתבעות לגבי מהימנות התובעת להישמע במסגרת הדיון, מבלי לשלול מהתובעת את הזכות להציג את גרסתה האמיתית. 5. **השיקול המכריע - בירור הפלוגתאות:** חרף השלב המאוחר, השיקול המכריע שהוביל את בית המשפט לקבלת הבקשה הוא הרצון להביא את הפלוגתאות שבמחלוקת לידי בירור (סעיף 10 להחלטה). בית המשפט סבר כי מטרת ההליך היא לברר את האמת העובדתית, ולכן, גם אם הדבר כרוך בתיקון בשלב מאוחר, אם התיקון תורם לבירור מהותי, יש לאפשר אותו. 6. **ההשלכות הפרקטיות של ההחלטה:** * **היתר תיקון:** הבקשה התקבלה. * **הגשת כתב תביעה מתוקן:** התובעת מחויבת להגיש את כתב התביעה המתוקן על נספחיו בתוך 10 ימים. * **המצאה לנתבעות:** התובעת תמציא את כתב התביעה המתוקן לנתבעות בתוך אותם 10 ימים. * **הגשת כתב הגנה מתוקן:** הנתבעות רשאיות, אך לא מחויבות, להגיש כתב הגנה מתוקן, אך רק בנוגע לסוגיות שנשתנו בעקבות התיקון, וזאת בתוך 20 יום. * **הוצאות:** בית המשפט הטיל על התובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ לטובת הנתבעות, אשר ישולמו בתוך 30 יום. הטלת הוצאות אלו נובעת מהצורך לפצות את הנתבעות על הצורך להתמודד עם תיקון בשלב מאוחר, וכן על אי-הנוחות וההוצאות שנגרמו להן כתוצאה מכך. **חידוש או עיקרון משפטי בולט:** ההחלטה מדגישה את מתחם האיזון בין הרצון למנוע סרבול דיוני והארכת הליכים מיותרת, לבין החובה לברר את האמת העובדתית. במקרה זה, בית המשפט העדיף את עקרון בירור האמת, גם אם הדבר כרוך בתיקון בשלב מאוחר, וזאת תוך מודעות להשלכות על הצד הנגדי (בא לידי ביטוי בהטלת הוצאות). ההחלטה מזכירה כי גם אם גרסה ראשונית אינה מדויקת, אין זה בהכרח מונע את האפשרות להציג גרסה מדויקת יותר, כאשר השפעת השינוי על אמינותו של העד ניתנת לטיפול במסגרת הליך ההוכחות והסיכומים. הפסיקה המוזכרת (רע"א 8892/20) מחזקת את העיקרון הליברלי והשיקולים המנחים את בית המשפט בהחלטות מסוג זה.