ע"א 265/72

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הפיצוי בגין חלקות קרקע שהופקעו. המדינה שילמה למשיבים 2 עד 4 פיצויים בגין החלקות הנדונות, והם חתמו על כתב ויתור המשפה את המדינה מפני תביעות נוספות. עם זאת, המערערת גם תבעה פיצויים כיורשת של 3/20 מהחלקות הללו. המדינה ביקשה לצרף את המשיבים מס' 2 עד 4 כמשיבים נוספים בבקשת המערער לפיצויים כדי להבטיח שהם מחויבים להחלטת בית המשפט ולהימנע מתשלום כפול עבור אותן חלקות. בית המשפט העליון בחן את הבקשה לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963, המאפשרת צירוף צדדים חדשים כדי להבטיח שבית המשפט יוכל להכריע באופן יעיל ומלא בכל השאלות הכרוכות בכך. בית המשפט פירש תקנה זו באופן צר ובדרך כלל יישם אותה כדי להבטיח שתביעתו של התובע תוכל להתקדם. אלא שבמקרה דנן ביקשה המדינה, כמשיבה בבקשת המערערת, לצרף צדדים שלישיים. בית המשפט קבע, כי הדבר אינו אפשרי לפי תקנה 24, אך הציע כי ניתן להמיר את בקשתו של המערער לפעולה רגילה, ולאפשר למדינה לשלוח הודעת צד ג' למשיבים מס' 2 עד 4. השופט לנדוי הציע פתרון זה, וציין את היתרונות של יישוב כל התביעות בהליך אחד. השופט ברנזון והשופט י' כהן הסכימו עם גישה זו. עוד טען השופט י' כהן, כי פרשנותה המצמצמת של תקנה 24 עדיין יכולה להצדיק את צירופן של המשיבות מס' 2 עד 4 במקרה זה, כדי להבטיח פתרון יעיל ומלא של הסכסוך. החלטת בית המשפט ביטלה את פסק הדין הקודם שהתיר את צירופו של משיבים אלה והפכה את הבקשה לפעולה רגילה. המדינה נדרשה להגיש כתב הגנה ולשלוח הודעות צד ג', ובית המשפט המחוזי היה מורה על הדיון בתיק כולו. כל צד היה אחראי להוצאותיו בבית המשפט העליון.